עריכת הדף "ינוביץ'" (פסקה)

==היסטוריה==
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] כיהן כרב העיירה אחיו של הרבי - רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (המהרי"ל), שבנוסף לרבנות בעיירה היה מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים אדמו"ר הזקן, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר|מאמריו]] ובעל מחבר ספר "[[שארית יהודה]]".

המהרי"ל חי וכיהן ברבנות עד תחילת שנת [[תקפ"ו]] ומנוחתו כבוד ביאנוביטש.

מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן בעיירה נמנה ר' [[ראובן סופר]] הידוע בשם "ראובן מיאנוביטש", שהיה ה[[סופר סת"ם]] האישי של אדמו"ר הזקן וייסד על פיו את [[כתב חב"ד]] הידוע.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] ייסד ב[[ליובאוויטש]] [[יושבים|ישיבה]]. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', עמ' קז].}}. בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה כשביניהם הייתה ינוביץ'. בכל סניפי הישיבה למדו באותה תקופה כ-600 בחורים{{הערה|[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33].}}.

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] התגורר בעיירה ר' [[אליעזר שייקביץ]]{{הערה|בנו היה ר' [[חיים משה שייקביץ]].}}, שהיה גביר חסידי שרכש מגרשי אדמה בעיירה והקים עליהם בתים בהם שיכן אברכים חסידיים בני עניים, וכן היה מאכיל באכסניה שהקים על אם הדרך את החסידים שעברו בעיירה בדרך ל[[ליובאוויטש]] ובחזרתם.