עריכת הדף "יצחק אייזיק קרסיק" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] [[קרלביץ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרס"ח]] לרב [[זלמן מנחם מענדל קרסיק|זלמן מנחם מענדל]] ומרים קרסיק, ונקרא בשם יצחק אייזיק על שם סב אמו, הרב יצחק אייזיק שפירא.

התחנך על ברכי החסידים בעיירת הולדתו, ובשנת [[תרפ"ג]] בהגיעו לגיל חמש עשרה, נכנס ללמוד באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]]. בדרכו לסניף הישיבה ב[[נעוועל]], נכנס בפעם הראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תרפ"ו]] פגש לראשונה את [[הרבי]].

בשנת [[תרפ"ז]] זכה לשרת את [[אדמו"ר הריי"צ]] בדרכו לעיר גלותו בקאסטרמא, ועמד על ידו בשעת אמירת דברי הפרידה שנשא בפני הנאספים בתחנת הרכבת.

בשנת [[תרצ"ה]] [[נישואין|התחתן]] עם פסיה - נפטרה ה שבט תשס"ו- {{הערה|נולדה בשנת [[תרע"ה]].}}, בתו של הרב [[אליעזר דבוסקין]].

שרד בגבורה את שנות האימה ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, והקפיד על שמירת תורה ומצוות במסירות נפש.

בשנת [[תש"ו]] יצא יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר נדודים וטלטולים, בט"ו שבט תש"ט, זכה להגיע לארץ ישראל, שם כיהן כחבר ב[[ועד המייסד של כפר חב"ד]] והיה מראשוני המתיישבים בכפר.

עם הקמת היישוב ב[[כפר חב"ד]] עסק בהקמת [[בית הכנסת]] 'המרכזי', ושימש בו כגבאי עד יומו האחרון.

על פי הוראת הרבי, הקים קופת גמילות חסידים, והעניק הלוואות גדולות לכל מי שהיה נצרך לכך, כשהוא מקדיש מידי יום שעות רבות לניהול הקופה.

נפטר בגיל תשעים ושלוש ב[[י"ז תשרי]] [[תשס"ב]], ונטמן בו ביום ב[[בית העלמין]] בחלקת חב"ד בהר המנוחות ב[[ירושלים]].