עריכת הדף "ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש" (פסקה)

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], והרב מנחם מנדל טאהלער.

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות, אך ביום בו התקיימה התוועדות היסוד קיבלו את התקציבים{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ו מונה הישיבה כ-130 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ד באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחדר אוכל, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה המשיכה הישיבה בהרחבת השטח ובנתה שורה נוספת של קראוונים המהווה פנימיה.