עריכת הדף "ישעיהו הרצל" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד וגדל בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] לרב [[פנחס לייבוש הרצל|פנחס לייבוש]] ושטערנא פרידא. אביו שימש כ[[משפיע]] בבית כנסת [[חב"ד]] 'אוהל יצחק' בשכונה.

בילדותו היה מבקר מידי [[שבת]] את דודו המשפיע הרב [[משה ובר]], למד בתלמוד תורה [[מוסדות תורת אמת|תורת אמת]], בישיבת [[ישיבה קטנה בלוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], בחודש [[אלול]] [[תשכ"ד]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|מרכז חב"ד העולמי]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].

ב[[יחידות]] הראשונה אליה נכנס כתב את שם אביו פנחס לייבוש, הרבי אמר לו: "ער האט דאך נאך א נאמען", הוא ענה: "מיכאל", והרבי הוסיף בפתק את השם מיכאל. בהמשך אמר לו הרבי שודאי ידוע לו מכך שאין אומרים [[תהלים]] ב[[לילה]] מלבד ב[[עשרת ימי תשובה]] וב[[הושענא רבא]] בהם אומרים לאחר חצות הלילה. בנוסף הורה לו הרבי ללמוד את [[ספר התניא]] החל מ[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] ואמר לו שהזמן הרצוי לעריכת [[חשבון נפש]] הוא בלילה ועליו להיות ב[[שמחה]] ולא לערוך חשבון נפש בשעות ה[[יום]]. 

ב[[יחידות]] נוספת כתב בדו"ח שהכניס שהוא כותב חידושי תורה, הרבי השיב לו שכתיבת חידושי תורה היא דבר חשוב וכדאי שבעתיד יביא את חידושיו לדפוס עם הסכמה של שני רבנים, הרבי הוסיף ואמר: "ומכאן יעזרו בהוצאות הדפוס של הספרים".

לאחר חתונתו בתמוז [[תשכ"ו]] עם שרה רחל בת הרב [[יעקב פרידמן]], למד ב[[כולל אברכים]] בשכונת [[קראון הייטס]], בקיץ תשכ"ז חזר לישראל, בשנת [[תשכ"ט]] עבר בהוראת [[הרבי]] ל[[קריית מלאכי|נחלת הר חב"ד]] שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] על ידי הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].

באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.

ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של רבנות ביישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. הייתה הצעה אחת לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.

ואכן, בשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[נוף הגליל]]. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.

ב[[תשל"ז]] התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה לאחר ששאל את הרבי וקיבל את המענה: "באם ינהיג את הרבנות על פי השולחן ערוך, שיקבל את המשרה". הם עברו לגור בכפר תבור והחל לשמש כרב הכפר וכשליח הרבי באיזור.

זכה לקבל באופן אישי מהרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]], מתוקף תפקידו כ[[משפיע]] הפועל בקירוב יהודים.

לאחר פטירתו של רב העיר נוף הגליל, הרב פנחס מילר, בשנת [[תשנ"ב]], כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד ל[[י"ג באב]] [[תשנ"ו]] אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנוף הגליל.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך בכינוסים נוספים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. בשנת תשנ"ה חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view עמוד 32.]}}.לאחר שנבחר לרב תלה זאת בברכתו של הרבי מלך המשיח. חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני לזלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].

לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו"ר מ[[תולדות אברהם יצחק]], אותו הוא מכיר אישית מהילדות בירושלים.

ב[[חודש סיון]] [[תשפ"ד]] מונה לחבר בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.