עריכת הדף "ישראל ברוך בוטמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:בוטמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן (במרכז) בכנס של 'הרשת'. מימין: הרב [[נפתלי רוט]]. משמאל: ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]].]]
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ז' אלול]] [[תשי"ח]] לאביו ר' [[שלום דובער בוטמן]] ולאמו מרת דבורה, מראשי [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בהיותו בגיל עשר נסעו הוריו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים 770]]. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה, בתו של המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], למד ב[[כולל]] כשנה. בחורף [[תשמ"ב]] פנה ל[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ליושב הראש הרב [[ישראל לייבוב]], למצוא לו מקום ל[[שליחות]]. הוא סובב בערים שונות עם ראש אגף הסניפים הרב [[נחום כהן]], ובחר ב[[נהריה]], ולאחר קבלת אישורו של הרבי התיישב במקום והחל לפעול בעיר.

הוא הגיע לעיר בקיץ [[תשמ"ב]] והתקבל בצורה צוננת{{הערה|עדותו ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]]}}, אולם לאט לאט הצליח לבסס את מעמדו בעיר כשליח אהוב ונערץ.

בשנת [[תשד"מ]] כתב לרבי בעגמת נפש אודות חובות כבדים של הבית חב"ד וענה לו הרבי "הצליח במקומו עתה גדולות וכו' וזהו התחלה לבד ומהו העגמ"נ והמצב רוח".

בשנת [[תשמ"ו]] פתח בעיר [[כולל אברכים]], בחסותו של רב העיר, הרב [[דוד חי אבוחצירא]].

בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|1=במכתב מתאריך [[כ' בטבת]]: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80679 תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה!].}} פרסם מכתב יחד עם שאר השלוחים בנהריה, הרב [[נפתלי שפרינגר]] והרב [[ברוך וילהלם]], תחת הכותרת "{{קישור אם קיים|ברוך הבא מלך המשיח}}" {{ציטוטון|אנו פעילי [[בית חב"ד]] - נהריה, שלוחי [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], מביעים בזה את דעתנו באופן ברור ומוחלט, ומתוך ניסיון בשטח, שיש לפרסם בראש כל חוצות בעוז ותעצומות, שמלך המשיח נמצא עימנו והוא הרבי כפשוט, ושיש לומר ולזעוק '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', ומתוך שירה וזמרה. וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר - עצתנו שפשוט ילמד את שיחות הרבי בפנים!}}

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

בשנת [[תשנ"ו]], לאחר פטירת הרב [[מאיר פריימן]], פנו אליו הרב [[דוד חנזין]], יו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו.

בשנת [[תשס"ד]] מינו אותו חלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת [[תשע"ג]].

בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים מדי יום, ואף הגיע למעגל רחב של עזרה למאות נצרכים לקראת החגים במעגל השנה.

הרב בוטמן נודע גם כמי שקירב רבים ליהדות ולחסידות ובפועלו הרב בקרב שכבות הציבור בעיר.

===פטירתו===
[[קובץ:ספר ישראל בוטמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר זכרון]]
בתחילת [[חודש אדר ב']] [[תשע"ד]] עבר התקף לב קשה, ואושפז ב[[בית הרפואה]]. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'{{הערה|משמעות השם 'אלטער' ב[[אידיש]] הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים. השם אלתר הוסף פחות משלושים לפני הפטירה, לכן לא נוהגים להשתמש בו למעשה.}}. בשבת, ב-2 לפנות בוקר [[פרשת ויקרא]], [[ו' באדר שני]] נפטר, ונטמן למחרת ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

הותיר אחריו שלושה בנים ובת: חיים עוזר (על שם סבו הדגול המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]]), מנחם מענדל והתאומים שניאור זלמן ומוסיא.

פטירתו שהייתה בסמיכות לפטירתו של השליח הראשי למדינת אילינוי הרב [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] ושל הרב [[מוטי גל]], וכחודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של הרב [[יעקב אריה שמולביץ]], גרמה לגל התעוררות רחב, וקריאה של רבים מהשלוחים ורבני חב"ד לעשות חשבון [[נפש]] פנימי{{הערה|[https://col.org.il/news/81411 "המצב מזעזע: חייבים לפעול שינוי מיידי" ● מאמר נוקב] {{COL}}}}. 
כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] על קיום כנס "חירום" התעוררות כלל ארצי, ביוזמת ועידוד ב"ד רבני חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/81417 כינוס חירום לשלוחים ולאנ"ש ביום חמישי] {{COL}}}}.

לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו ספר אודות חייו ופעליו בשם "ישראליק אשר בך אתפאר".

כממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]].