עריכת הדף "ישראל מרוז'ין" (פסקה)

==תולדות חיים==
רבי ישראל נולד ב[[עיירה]] פראהבישט שב[[אוקראינה]] פלך [[ויניצה]], למחרת [[ראש השנה]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]], לרבי [[שלום שכנא מפרוביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל המאור עיניים.

כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי [[אברהם מפראהביטש]] גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך [[מלכות]], אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי [[זהב]] ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה. כל צדיקי החסידות העריצו אותו וענו אחריו מקודש מקודש, במיוחד האוהב ישראל מאפטא שלמרות היותו בכחמישים שנה מבוגר מהרוז'ינער העריצו והתבטל לפניו. 

באביב של שנת [[תקצ"ח]] בעקבות עלילה של [[תנועת ההשכלה|משכילים]] נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני [[תנועת ההשכלה|משכילים]] שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת [[ת"ר]], שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת [[תר"ב]], באחוזת "פוטוק" שב[[עיירה]] סדיגורא הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ']] אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת [[תר"ז]], [[נישואין|נשא]] את רבנית מלכה, אלמנת רבי [[צבי הירש מרימנוב]].