לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
כח המדמה
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==הגדרתו ופעולתו== כח זה הוא אחד הכוחות הנמוכים שבנפש, כפי שאפשר להסיק מכך שגם לבהמה יש את כח הדמיון{{הערה|תורה אור פרשת משפטים עה, ב. מאמרים אדמו"ר הזקן תקס"ט 'להבין שרשי הדברים' ע' רמט.}}, ועיקרו הוא בשעת השינה כאשר כוחות השכל מתעלים ומתעלמים, ומה שנשאר הוא רק כח המדמה, ולכן ב[[חלום]] עלול האדם לראות חזיונות של דמיונות היפך השכל וההגיון{{הערה|תורה אור פרשת וישב כח, ג. תורת מנחם תשי"ד, חלק י' עמוד 69.}}. (כל זה הוא בחלום רגיל עליו נאמר 'חלומות שווא ידברו', אך יש חלומות שבהם חיבור ההופכים הוא על צד המעלה, כמו חלומותיהם של יעקב ויוסף). מהותו של כח הדמיון הוא בחינת 'מעשה שבמחשבה'{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים לד, ג.}}. וכח שכלי זה הוא הכח הראשון שמתגלה אצל האדם ויש אותו אפילו אצל תינוק קטן לפני שמתחיל לאכול לחם{{הערה|מאמרי אדה"ז תקס"ט שם.}}. הטבע של כח המדמה, שמעמיד את האדם בקירוב רגשי לאותו מעמד ומצב שאותו מדמה בנפשו, וככל שיגדל התוקף של כוחות הנפש על הגוף, כך ישפיעו יותר על הנפש להרגיש בדומה לאותו מעמד ומצב שמדמה בנפשו, וזהו התוכן של הציווי לזכור את יציאת מצרים, שאדם צריך לדמות ולראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא היום ממצרים{{הערה|מכתב כללי אל בני ובנות ישראל בכל אתר ואתר, י"ג ניסן תשי"ג. אגרות קודש חלק ז' עמוד רה. (וראו גם מורה נבוכים חלק ב' שכח המדמה יוצר התקשרות שלא על פי טעם ודעת: "דע כי אמיתת הנבואה ומהותה . . ישפע על כח המדמה, וזאת היא היותר עליונה שבמדרגות האדם ותכלית השלימות אשר אפשר שימצא למינו; והענין ההוא הוא תכלית שלימות הכח המדמה, וזה ענין אי אפשר בכל איש בשום פנים ואינו ענין יגיע אליו בשלימות בחכמות העיוניות והטבת המידות ואפילו יהיו כולם בתכלית מה שיוכלו להיות מן הטוב והנאה שבהם עד שיחובר אל זה שלימות הכח המדמה").}}. כאשר האדם מתבונן באלוקות, כאשר ההבנה היא בבחינת שמיעה בלבד, הרי היא כמו דמיון, ועל זה נאמר "כדמותנו". עבודת השם בזמן ה[[גלות]] בכללות, הוא בחינת דמיון וחלום, שאדם מחבר הופכים שלמרות שהוא גשמי ומונח בעניני העולם הוא נדרש לעבוד את הקב"ה ולהמשיך את האור העליון בתוך חושך הגלות{{הערה|תורה אור וישב שם.}}. ב[[ספר התניא]]{{הערה|סוף פרק ג'. על פי פניני התניא על המקום.}} מחלק אדמו"ר הזקן בין דמיונות סתם, שמבוססים על דבר אמיתי, והם בדומה לו, לבין דמיונות שווא שאין בהם מאומה.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)