עריכת הדף "כסיל העליון" (פסקה)

==בספירות==
כסיל העליון הוא כינוי [[קליפת נוגה|לקליפת נוגה]] של העולמות [[בריאה יצירה עשיה]], והוא מה ש"נפל" ב[[שבירת הכלים]] מ[[ספירת החכמה|חכמה]] של [[עולם התוהו|דתוהו]].

טעם הנפילה הוא כי עולם התוהו נאצל בבחינת מציאות של "יש" ו"דבר" (להבדיל{{הערה|כידוע, שהן תוהו והן [[כתר]] נאצלו מ[[עקודים]], אלא שתוהו נאצל באופן של מציאות וכתר (תיקון) באופן של ביטול. וראה ביאור הדברים באריכות ובלשון בהירה בפניני תניא בנספח שבסוף חלק ג'.}} מעולם התיקון שנאצל בבחינת ביטול והתכללות), ולכן אפילו{{הערה|'אפילו' - כי השבירה הייתה רק במידות דתוהו ולא במוחין. אך למרות זאת מאחר שגם החכמה דתוהו היא בחינת ישות גם היא ירדה בבחינת השפלה.}} בחינת חכמה דתוהו - כשירדה לעולמות הרי זה בבחינת 'השפלה' (שנפלה בקליפת נוגה){{הערה|1=על פי [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/21/175.htm ספר המאמרים תקס"ו עמוד קע"ה], ביאור תניא לר' יעקב מקדיאן, עמ' סד}}.

בחינה זו קשורה עם הסתלקות והתעלמות [[ספירת הבינה]] הקרויה "יובל" ו"[[עלמא דחירו]]", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ונשארות רק ה[[מידות]], אפשר שיסתעף מהם ענינים שליליים (מידות לא טובות); ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)" (היינו, שבעל ישות חושש לכבודו יותר מאשר לאמת, ומזה מסתעפות מדותיו הלא טובות){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}.