עריכת הדף "כפרות" (פסקה)

==שורש המנהג==
בשולחן ערוך מוזכרים שני דיעות בנוגע למנהג זה: הבית יוסף מתנגד למנהג והרמ"א מחזק אותו. למעשה ההכרעה למעשה התקבלה בעד המנהג מפני כמה וכמה סיבות, לא רק בקרב האשכנזים שפוסקים כשיטת הרמ"א, אלא בעיקר מפני שעל פי תורת הקבלה יש ענין גדול במנהג הכפרות, כי התרנגולות נקראות "גבר" בפסוק ושחיטתם מורה על המתקת ה[[ה' גבורות]] שביסוד, בערב יום כיפור המכון בסדר ימי התשובה כנגד [[מידת היסוד]]. באגרות קודש מורה הרבי למחבר ספר להשמיט מספרו כלל את הדעה השוללת כפרות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2675.htm כרך ט' מכתב ב' תרעה]}} כדי שלא לזלזל במנהג קדוש זה.

וכן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]] אין מוזכר הדעה השוללת כלל{{הערה|או"ח סימן תרה}}: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ, ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ:

ב[[היום יום]] לט' תשרי מובא: כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג' פעמים, סך הכל מסבב ט' פעמים.