לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
כתיבה
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מעלת הכתיבה והשפעתה== לביטוי הרעיונות השכליים מתווספת מעלה כאשר מבטאים אותם בכתיבה, וככל שהכתיבה בהירה וערוכה בצורה מסודרת, היא מחדדת את הרעיון השכלי ומעניקה לו יופי נוסף ביחס לרעיון כפי שהיה בשכל, והסיבה לכך, שעצם הצורך להוריד את הרעיון למקום נמוך יותר, הוא מתבאר ומתפרט ומתלבן יותר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=402 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמוד שסב].}}. הכתיבה היא גם סגולה לזכירה{{הערה|אור הישר לרבי [[מאיר פאפירוש]], הובא על ידי אדמו"ר הזקן, ומצויין גם ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&st=&pgnum=485 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ד עמוד תמה], [[היום יום י"ד מנחם אב]].}}. הכתיבה יכולה לשמש עבור האדם גם לסידור מחשבותיו האישיות, בדומה לשיחת נפש שאדם עושה עם חבר ומגלה לפניו את התלבטויותיו, שאיפותיו, ומחשבותיו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=189 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמוד קנב].}}, מיוסד על לשון המשנה "וקנה לך חבר", אותו ניתן לדרוש ולשאול את התיבה 'קָנֶה' (הקנה של הקולמוס) 'לך חבר'{{הערה|היום יום ואגרות קודש שבהערה הקודמת, פתגם שאדמו"ר הזקן חזר בפני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כאשר החל לכתוב בעניני נגלה וחסידות.}}. רבותינו נשיאינו הדגישו את העיסוק בכתיבה כבר משחר ילדותם, שתפסה מקום כחלק מהחינוך החסידי שקיבלו{{הערה|מקורות שבהערה הקודמת, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 123 (ספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 23). ועוד.}}. הכתיבה כוללת בתוכה מעלות רבות: *עוזרת לסדר את הרעיונות *מסייעת בהפנמה *מעצימה את העולם הפנימי והריגשי *מעניקה לדברים קיום לאורך זמן בשל הכח הרב שיש לדיבור על פני כתיבה, לאורך דורות רבים היה איסור מוחלט להעלות דברי [[תורה שבעל פה]] על גבי הכתב, אך האיסור התבטל משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ובהמשך אף הפך לחיוב{{הערה|1=[https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/244-2.htm כתיבת התורה שבעל-פה - איסור שהפך למצווה], וראו בערך [[הערות התמימים ואנ"ש]].}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] התבטא: "מלה הבאה בדבור הוא ברבים, שבכתב - לפני העולם, שבדפוס - לדורי דורות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200760017 אגרות קודש כרך ב אגרת קפד]. אגרות רנ. רעט. אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת תקנח.}}.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)