עריכת הדף "לאשתאבא בגופא דמלכא" (פסקה)

==ביאור המשל==
"גוף" הוא עיקר הדבר. היינו, הזרועות וה[[רגליים]] רק '''משמשים''' את הגוף, וה[[ראש]] '''מנהיג''' את הגוף – אבל העיקר הוא הגוף '''עצמו''', הן בגשמיות והן ברוחניות: בגשמיות בגוף דוקא נמצאים כל האיברים הפנימיים{{הערה|בהם תלויה החיות, ונקובתם במשהו (לקו"ת פקודי ג', ג').}}: כלי העיכול, הנשימה והלב. ברוחניות; "גוף" הנפש הן המידות (בהן הוא מרגיש את עצמו ואת הזולת). המוחין רק שולטים או מעוררים את המידות, ומחשבה דיבור ומעשה רק "מלבישים" אותן. ומזה נלקח המשל, שבכל דבר ועניין עליו מדברים הנה "גוף הדבר" הוא עצמותו ועיקרו{{הערה|לקו"ש חט"ו עמ' 384, לקו"ת מסעי צב, ב'.}}.