עריכת הדף "לעתיד לבוא" (פסקה)

==לעתיד לבוא==
זמן העתיד כולל בתוכו כמה תקופות ושלבים, שביאור ענינו של כל אחד מהם קובע ברכה לעצמו:

===ימות המשיח===
{{ערך מורחב|ימות המשיח}}
לאחר ביאת ה[[מלך המשיח|משיח]] תחזור ה[[מלכות בית דוד|מלכות]] לישראל, יבנה [[בית המקדש השלישי]] וכל [[בני ישראל]] [[קיבוץ גלויות|יתקבצו]] ל[[ארץ ישראל]]. בתקופה זו, כאשר בני ישראל יהיו משוחררים מעול ה[[גלות]] ומשעבוד המלכויות, ו[[אומות העולם]] [[אומות העולם בזמן הגאולה#משרתים את עם ישראל|ישרתו אותם]] - יוכלו לעסוק ב[[לימוד התורה]] ו[[קיום המצוות]] בתכלית השלימות. על תקופה זו נאמר{{הערה|נוסח תפילת מוסף.}} "ושם נעשה לפניך כמצוות רצונך".

לדעת [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב. על פי לקוטי שיחות חלק כ"ז בחוקותי ג'.}} (ואולי גם לשאר הדעות), נחלקת תקופה זו עצמה ל[[שתי תקופות]], שבראשונה מהם יהיה עולם כמנהגו נוהג, ואילו בשניה יתחוללו ניסים היוצאים מגדרי הטבע{{הערה|לשיטתו, תתקיים תחיית המתים בתקופה זו.}}.

===תחיית המתים===
{{ערך מורחב|ערכים= [[תחיית המתים]], [[עולם הבא]]}}
משך זמן לאחר ביאת המשיח{{הערה|ראה בערכו - [[תחיית המתים]].}} [[תחיית המתים|יקומו המתים לתחייה]]. מכאן ואילך, תתחיל תקופת "עולם התחייה", שבה יקבלו בני ישראל את ה[[שכר]] על עבודתם על [[לימוד התורה]] וקיום המצוות בזמן הגלות וכן בימות המשיח. תקופה זו מתאפיינת בגילוי אלוקי גבוה ונעלה יותר מאשר בתקופת ימות המשיח, והיא (על פי הכרעת החסידות) התקופה הנקראת "[[עולם הבא]]".

גם ב[[עולם הבא]] יהיו שתי תקופות, והם מבטאות שתי עליות: בתקופה-העלייה הראשונה תהיה (בתחילתה) [[סעודת שור הבר והלווייתן]], ובה יהיה השכר על [[לימוד התורה]] וקיום המצוות. בתקופה השניה, תהיה עליה גדולה יותר - עליה נאמר{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". עליה זו היא למעלה משייכות ללימוד התורה וקיום המצוות, והיא מגיעה מצד ה[[עצמות]]{{הערה|[[המשך תרס"ו]] ע' קה.}}.

===אלף השביעי===
תקופות ימות המשיח ותחיית המתים נכללות ב"[[שית אלפי שני הוו עלמא|שית אלפי שני דהוו עלמא]]"{{הערה|שם=אלף|סנהדרין צז, א.}}. במידה מסויימת, נכללות עדיין תקופות אלו בגדר זמן העבודה של בני ישראל. ואילו לאחר מכן יתחיל האלף השביעי שבו יהיה השכר על כל העבודה כולה, הן בזמן הגלות, והן בימות המשיח ותחיית המתים - שכר שהוא למעלה מגדר העבודה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=157 לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 142 ובהערה 42 שם].}}.

על אלף השביעי נאמר{{הערה|שם=אלף}} "חד חרוב" - היינו שבו תתבטל ה[[מציאות]] ה[[גשמיות|גשמית]] הרגילה המעלימה על [[אלוקות]]. בו יושלמו כל העליות של כל התקופות שלפניו, ויגיעו לשלימות כל העליות ולמנוחה (כמו יום ה[[שבת]], שלימות העליות של ימי השבוע שהוא יום המנוחה{{הערה|וכפי שנאמר על תקופה זו (משנה [[מסכת תמיד|תמיד]] בסופה): "מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".}}).