עריכת הדף "מאיר גלזמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ט]] לרב קלמן ראובן בעיירה סטאפניץ' שב[[פולין]].

משפחתו היתה מחסידי קוזמיר, אך הוא ואחיו התאום - חיים דוד, התקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולמדו משנת [[תרפ"ג]] ואילך ב[[תומכי תמימים ורשה]].

בקיץ [[תרצ"א]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ורשה]], והציע לשלוח את ה[[בחורים]] המבוגרים מה[[ישיבת תומכי תמימים ורשה|ישיבה בוורשא]], לערים שונות ברחבי [[פולין]], כדי לבדוק איפה אפשר לפתוח סניפים נוספים של [[ישיבת תומכי תמימים]]{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]] עמ' רנט}}. ר' מאיר נשלח לראות לעיר [[לבוב]] כדי לבדוק האם אפשר להקים בה [[ישיבת תומכי תמימים]]. למרות שנראה כי שליחותו הצליחה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יז איגרת ו'רצא}}, בסופו של דבר לא נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] בלבוב.

בשנת [[תרצ"ב]] מונה ל[[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ורשה]], הן ב[[דא"ח]]{{הערה|תלמידים מבוגרים רבים מן הישיבה, מונו לתפקידים בישיבה, על מנת שלא יעזבו אותה מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת תרמז}} והן ב[[נגלה]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קמא}}.

בקיץ [[תרצ"ב]] נסע בהוראת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרת ד'רמז}} עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[נאות דשא]]. שם פגשו תלמידי ישיבות ליטאיות, ודיברו עימם בלימוד. רבים מאותם בחורים הגיעו מאוחר יותר ללמוד ב[[תומכי תמימים]]{{הערה|מפי הרב שניאור זלמן גוראריה}}.

ב[[ג' תשרי]] [[תרצ"ה]] באספת היסוד של [[איגוד תלמידי התמימים]] נבחר לחבר הנהלה{{הערה|התמים עמ' מג.}}.

בשנים [[תרצ"ו]] - [[תרצ"ט]] שימש כ[[משגיח]] בכיתות ב[[ישיבת תומכי תמימים אטוואצק]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קסד.}} ובמכינה{{הערה|תמונת מחזור}}.

בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על ידי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אחי תמימים חלם]] כדי לבחון את ה[[בחורים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה]}}, כש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] שילם על שהותו שם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו}}. הוא שימש בתפקיד [[ראש מתיבתא|ר"מ]] בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מ[[חודש אדר]] עד [[חודש אלול]], ואז חזר ל[[אטוואצק]].

עד שנת [[ת"ש]] שימש [[משגיח]] בכיתות במכינה ב[[ורשה|וורשה]] ו[[משפיע]]{{הערה|קובץ ליובאוויטש: כל החלקים הוספה עמ' 573}} ב[[תומכי תמימים אטוואצק]].

בשנת [[ת"ש]], עם תחילת [[מלחמת העולם השניה]] וכיבוש [[פולין]] על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג}}, לברוח ל[[וילנה]] ולא הצליח.

בשנת [[תש"א]] קיבל ר' מאיר ויזה ל[[ארצות הברית]]. הוא ביקש מ[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] הבטחה שיגיע בשלום ל[[ארצות הברית]]. אך ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי]] לא הסכים לתת לו הבטחה. ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר ב[[פולין]] - תחת כיבוש הנאצים.

נרצח ב[[שואה]], [[ה' יקום דמו]]. לא ידוע זמן ומקום פטירתו.