עריכת הדף "מאיר וורזוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:ר מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר מאיר (מימין) מתוועד עם ר' [[בומי פרידלנד]]]]
ר' מאיר נולד ב[[י"ב בתמוז]] [[תש"ז]] לר' משה יוסף בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. משפחתו לא שמרה על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו [[נרות שבת קודש]] ו[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]]. אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "[[שמע ישראל]]", ואביו החדיר בו את יוקר [[מצוות הצדקה]].

למרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה ב[[ברית המועצות]] הקפיד האב ללכת להתפלל, אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את בנו יחד איתו, כיוון ש[[חינוך]] ילדים היה חמור יותר.

הפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו ב{{ה|ימים הנוראים}}, אז לקחו אביו לבית כנסת [[חב"ד]]י שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], כמו ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים זלמן קוזלינר]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם ימים ר' מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם 'יהודים'.

סקרנותו ליהדות התעוררה כבר בגיל קטן, מה שהביא אותו לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "[[חב"ד]]". בערך מצא מעט מידע, ותמונה של [[אדמו"ר הזקן]], אך לא ידע כי גם כיום יש [[רבי]].

כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, ור' מאיר קנה גבינות בשוק לארוחה. כשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. באותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר [[תהלים]], עליו שמר ביותר.

[[התחתן]] עם מרת שרה ונולדו להם ילדים. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.

לאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי [[עני]] זקן שהיה עורך 'אשכבה' לבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. עם הזמן התיידדו השנים, ור' מאיר החל לפקוד את ביתו של הזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.

אצל אותו יהודי הדליק לראשונה [[חנוכה|נרות חנוכה]], בתפוחי אדמה.

=== בארץ ישראל ===
[[קובץ:מאיר וורזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]
בשנת [[תשל"ט]] הצליח לקבל אישורי יציאה מ[[רוסיה]] ופנה לעלות לארץ הקודש. בטיסה [[ארץ הקודש|ארצה]] התרגש מאוד, ופתח את ספר התהלים והחל לומר. במהלך הטיסה פגש ב[[רב]] הקשור לסוכנות היהודית, ושאל אותו מה צריך לומר כשמגיעים לארץ ישראל. הרב אמר לו לומר "שמע ישראל" וברכת שהחיינו, וכשירדו מכבש המטוס אמר עם כל בני משפחתו.

=== התקרבותו לרבי וחסידות חב"ד ===
משדה התעופה נסע למרכז קליטה ב[[טבריה]], שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. במהלך שיטוטיו פגש ב[[טנק מבצעים]] והניח [[תפילין]] בפעם הראשונה מאז ה[[בר מצווה]]. לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של [[הרבי]] שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. ה[[חסיד]] שפגש בו הסביר לו כי בכל בעיה שיתקל, יוכל לבקש מהרבי עזרה.

בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] על סיפור חייו ו[[אמונה|אמונתו]] בבורא עולם. כשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד ייתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.

באותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת [[בית הכנסת]] אושרה. בערב [[ראש השנה]] [[תש"מ]] נזכר באמו איך שהדליקה [[נרות שבת]] והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד [[ראש השנה]], לשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ב[[יום הכיפורים]] וקיום [[מצוות סוכה]].

בימי [[חול המועד]] פגש בפרופסור ברנובר בעקבות המכתב, ובהמשך נסע אליו ל[[שבת]] עם משפחתו לביתו של ברנובר ביישוב עומר בנגב. הקשר עם ברנובר חיזק את משפחתו בחיי תורה ומצוות.

כשהחלו לחשוב על מעבר למקום קבוע, ר' מאיר רצה [[בני ברק]], אך ר' [[אהרון חזן]] שכנע אותו לעבור ל[[נחלת הר חב"ד]] ולאחר שקיבל ברכה מ[[הרבי]] עבר לשם עם משפחתו. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל התקשורת 'טלרד'.

ב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה.