עריכת הדף "מאיר פריימן" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:ר%27_מאיר_-_החסיד_שאמר_הנני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר - החסיד שאמר הנני]]
נולד ב[[כ"א טבת]] [[תש"ה]] למשפחה ירושלמית, לאביו ר' אהרן פריימן - שהיה מגזע חסידי חב"ד, צאצא של הרב ישראל שמש, מחסידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]].

עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 12 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דפי גמרא אצל הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]], במסגרת ישיבות הערב, מיסודו ובהנהלתו, של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים, ובהדרכת המחנך הרב [[נפתלי רוט]]. באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד והחל לנהוג בדרכיה.

בהיותו בגיל עשרים בשנת [[תשכ"ה]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה.

התחתן עם מרת זלטה בת ר' [[ברוך פריז]].

ב[[מלחמת יום כיפור]] גויס כנהג הטנק של [[אריאל שרון|אריק שרון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/78016 תמונות מהמלחמה {{col}}]}}.
===עסקנות ציבורית===
[[קובץ:עילוי פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'העילוי הפלאי' סריקה מעיתון עין בעין, שנת תשי"ט]]
נתמנה בהסכמת הרבי למזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וקידם רבות את עניני [[כפר חב"ד]].

נשא בתפקידו כמזכיר במשך קרוב לעשרים שנה ונחשב ליד ימינו של יו"ר ועד [[כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולאחר סיום תפקידו של הרב מיידנצ'יק, אף הרב פריימן סיים את תפקידו.

התמנה לנהל את סמינר [[בית רבקה]], ב[[כפר חב"ד ב']].

באותה תקופה, היה בין הפעילים הבולטים ברישום ילדים ל[[ספר תורה לילדי ישראל]], והקמת [[בית הכנסת]] '[[בית נחום יצחק]]', בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.

לאחר פרישתו של מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] הרב [[משה סלונים]], נתמנה בשנת [[תשמ"ו]] על ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] למנהל הרשת, וכיהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.

בתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.

משפחתו מספרים שאהב את הניגון [[מאירק'ה מיין זון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120446 מאירק'ה מיין זון: השיר בחתונה - שעורר הדים • מרגש ומיוחד]{{col}}}}.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1HP9V5jcu54IzP18WjTwNIrfZDFgiy1EN/view?ts=64e5d083 דיווח בעיתון בית משיח גיליון 29 (עמוד 2)].}} ואף עודד את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]] גם לאחרי ג' בתמוז.

ב[[י"ב תשרי]] [[תשנ"ו]] נפטר לאחר דום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].

הותיר אחריו משפחה עניפה, וילדיו וחתניו פועלים רבות כהוראת הרבי להפצת יהדות בכל מקום. רעייתו זלטה, נישאה ב[[נישואין שניים]] לרבה של [[נוף הגליל]] הרב [[ישעיהו הרצל]]. מחליפו בהנהלת ה'רשת', היה הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].

בשנת [[תשע"ד]] יצא לאור על ידי בני המשפחה ספר בשם 'ר' מאיר - החסיד שאמר הנני', הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו בעסקנות החב"דית, שנכתב על ידי הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים.

על שמו נקרא בית הספר חב"ד ביבניאל.