עריכת הדף "מיכאל בן ארי" (פסקה)

== תולדות חיים ==
בן ארי נולד ב[[כ"ד בתשרי]] [[תשכ"ד]].

גדל בדרום תל אביב. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר בימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע [[שלום הגליל]] כלוחם שריון. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. השתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני ב[[תלמוד]] ומרבה לעסוק במחקריו ב[[הר הבית]] וב[[בית המקדש]]. הקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות [[הר הבית]] והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.

שימש בתפקידי חינוך שונים בין היתר כמנהל בית ספר, רב בית ספר, כמורה לתנ"ך וכמחנך, בנוסף הוא מרצה מבוקש על בית המקדש והר הבית{{הערה|[https://chabad.info/news/70686/ בן ארי הרצה על בית הבחירה]}}.

מתגורר בקרני שומרון. נשוי לשרה ואב לתשעה ילדים. אחיו, היה ראש מועצת קרני שומרון. 

===פעולות ציבוריות===
היה אחד מתלמידיו של ר' [[מאיר כהנא]] הי"ד, מה שהוביל להצטרפותו לתנועת כ"ך. בהמשך הצטרף ל'חזית יהודית לאומית' של [[ברוך מרזל]].

פועל רבות בענייני [[שלימות הארץ]] ובבעיית המסתננים באפריקה, ועקב מגוריו בילדותו בשכונות דרום [[תל אביב]] סבל מאלימות קשה מצד המסתננים ובמשך השנים ארגן הפגנות רבות נגד ההסתננות, בנוסף עם היבחרותו לכנסת בחר לשכן את לשכתו בלב שכונה בדרום תל-אביב.

יזם את '''הקרן להצלת עם ישראל''' בה הוא עוסק בענייני סכנת פינוי ישובים ובעיית המסתננים באפריקה.

משמש כשדרן בתוכנית רדיו ביחד עם [[איתמר בן גביר]]{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/429799/ בן ארי בתוכנית השבועית שלו מראיין את דובל'ה הלפרין]}}, וכתב שתי ספרים: אחד על [[בית המקדש]] ואחד על בעיית המסתננים.

===פעילות פוליטית===
[[קובץ:בן ארי 22.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בן ארי לצד תמונת [[הרבי]] בפתח לשכתו בכנסת]]
התמודד לכנסת בפעם הראשונה ביחד עם [[ברוך מרזל]] בתוך מפלגת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה.

בשנת [[תשס"ד]] הקים ביחד עם [[ברוך מרזל]] את מפלגת '''חזית יהודית לאומית''' המוכרת כיום בשם '''עוצמה יהודית''' והתמודד במקום השני בבחירות [[תשס"ד]] אך לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשס"ט]] הקים בן ארי ביחד עם [[ברוך מרזל]] והרב [[שלום דובער וולפא]] את תנועת "ארץ ישראל שלנו" והתמודד מטעמה במקום הרביעי במפלגת האיחוד הלאומי ונבחר לכנסת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44798 הנאום הראשון של בן ארי בכנסת] {{אינפו}}}}. פעל רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים ה[[חב"ד]]יים, והביא את דעתו של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] על גבי בימת הכנסת, בנוסף, הקים את שדולת '''גיור כהלכה''' ופעל רבות בנושאי הגיור, [[שלימות הארץ]] ובעיית המסתננים במשך כהונתו בכנסת.

בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה נפרדת תחת השם "עוצמה לישראל" יחד עם חבר הכנסת אריה אלדד והתמודד שוב, אך סיעתו לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.

בשנת [[תשע"ה]] לא התמודד לכנסת עקב כך שהוא נוהג לעלות להר הבית, ובבחירות אלו התמודד ראש המפלגה ברוך מרזל כמועמד יחיד מטעם "עוצמה יהודית" בתוך רשימת יחד.

בשנת [[תשע"ט]] מונה לראש מפלגת עוצמה יהודית במקומו של [[ברוך מרזל]] והוצב במקום החמישי ברשימת 'איחוד מפלגות הימין' אך נפסל מריצה לכנסת על ידי בג"ץ{{הערה|[https://chabad.info/news/462011/ בן ארי נפסל מלרוץ לכנסת]}}.