עריכת הדף "מים שלנו" (פסקה)

== מנהגי השאיבה ==
המנהג בליובאוויטש, לנגן את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו"ר הזקן]] בשעת השאיבה.

אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית ה[[מצה|מצות]] החל מ[[ראש חודש]] [[חודש ניסן|ניסן]], ובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח.

=== במחיצת הרבי===

הרבי נהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[ניסן]] לפני יום רביעי בשבוע, שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, שואבים ביום הראשון בשבוע הבא.}}, ופעם נוספת ב[[י"ג ניסן]], עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח.

בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא השתתף בעצמו באפיית המצות, והסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד.

מעמד השאיבה התקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת [[תשכ"ח]], והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות{{הערה|לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.}}. 

בעת היציאה לשאיבה, לא עודד הרבי את השירה (הניגון '[[אלי אתה (ניגון)|א-לי אתה]]'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את [[ניגונים על הפרק של הרבי|הניגון על פרקו החדש של הרבי]]), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.

הרבי נהג (בד"כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד.

בדרכו עודד הרבי את שירת הקהל.

{{במחיצת הרבי}}