עריכת הדף "מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרכ"ט]]. לאחר נישואיו קבע את מקום מגוריו ב[[ליובאוויטש]] וניהל במקום אכסנייה ששירתה את החסידים וממנה התפרנס.

עוד לפני שהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בהיכל הישיבה (מעין מוסד ה[[כולל|כוללים]] הנהוג כיום).

בשנת [[תרס"ו]] נוסד ב[[עיירה]] ה'[[תלמוד תורה|חיידר]]' לצעירים שפעל תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], התמנה כמלמד. תלמידיו הראשונים היו הרב [[אברהם פריז]], [[אליהו סימפסון]], ו[[אריה לייב שיינין]].

טבעו היה רך ביותר, ובאחת מההזדמנויות בהם עסק באפיית המצות אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] העיר לו הרבי שהוא צריך להחזיק את התלמידים שתחת השגחתו באותו חוזק מורא כמו שהוא מחזיק את הבצק (הקרוי באידיש "מיירע", ודומה בהגייתו ל"מורא").

בהזדמנות אחרת התבטא עליו [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך חגיגת [[שמחת תורה]] שכאשר יבוא משיח יושיבו את ר' מענדל עם [[הגאון מוילנא]] ללמוד את [[ספר התניא]].

ר' מענדל התאלמן בצעירותו, ובשנת [[תרפ"ח]] כשהקהילה ב[[ליובאוויטש]] כבר התמעטה באופן משמעותי, החליט להצטרף לחתנו ר' [[מנחם (נאחע) קרסיק]], שעבר באותה שעה להתגורר ב[[שצעדרין]] מחשש ה[[ק.ג.ב.]] שחיפש אחריו.

בתקופת מגוריו בשצעדרין, עמד לצד בתו וחתנו, ודאג לחינוכו החסידי של נכדו ר' מוטל קרסיק. בג' שבט [[תרצ"ח|תרח"צ]] ערכו פקידי ה[[ק.ג.ב.]] פשיטה בבתיהם של שישה מחסידי חב"ד בשצעדרין, ואסרו את ר' מענדל באשמת היותו מרגל גרמני כביכול, וזאת על אף שלא ידע את השפה הגרמנית כלל.

עוד באותו יום הועמד למשפט שדה יחד עם חמשת החסידים הנוספים שנעצרו באותו לילה, והוא הועבר ל[[בוברויסק]] ולאחר מכן ל[[מינסק]] שם הוצא להורג בירייה בתאריך [[ט' אדר|ט' אדר ראשון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]].