עריכת הדף "מראי מקומות" (פסקה)

==אצל רבותינו נשיאינו==
ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר|מאמריו]]. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]].

חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]{{הבהרה|קביעה שרירותית?}}.

===הערות הרבי===
[[הרבי]] היה אשר התחיל להוסיף מקורות בשיטתיות במאמרי חסידות. את המקורות התחיל להכניס עוד במאמרי חותנו - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] אותם פירסם בהוראת חותנו, וציין זאת בכל פעם ב[[פתח דבר]] אותם כתב. לפעמים מציין הרבי כי המקורות נכתבים בפקודת הרבי הריי"צ.

את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה|לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי [https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים תש"ט].}}.

לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה|מוגהים]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ה[[מוגה|מוגהות]]) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם|חשיבותם ומטרתם]]).

הרבי הסביר ש"לפעמים מצוין גם למקומות בם מדובר באופן אחר מבפנים או גם - הפכו, בכדי להוסיף ב'''שלימות הענין'''"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1d0qk3Wd6-9jQQFBAKhFAlktWR5rBlf6Q/view ליקוט מענות קודש תשל"ח], מענה רלח.}}.