לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מרגלי יהושע
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==המאורע== במהלכם{{הערה|ראה רש"י על יהושע ב, א.}} של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד"ק.}}. המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם. למלך יריחו נודע שהם הגיעו, והוא שלח אנשים לחפשם בביתה, היא העלתה אותם לגג והטמינה את כלב תחת "פשתי העץ", אבל את פנחס שהוא מלאך (פנחס זה {{קס|אליהו|הנביא}}), היא לא הייתה צריכה להחביא. הם לא מצאו אותם, והיא אמרה להם שהם יצאו מהעיר עם החשכה, והם יצאו לרדוף אחריהם לכיוון מעברות הירדן. לבינתיים היא עלתה לגג, ואמרה להם שהיא יודעת שבני ישראל הולכים לכבוש את הארץ, ושכל יושבי הארץ מפחדים מהם בגלל [[קריעת ים סוף]], ובעיקר בגלל הנצחון ב[[מלחמת סיחון ועוג]]. וכעת הוסיפה, "לֹא־קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם"{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, יא.}}, אפילו לא לשכב עם אשה. רחב ידעה זאת, מכיוון שהיא הייתה ידועה ביופיה, "ואין לך שר ונגיד שלא בא אליה", ובזמן [[יציאת מצרים]] היא הייתה בת 10, והיא זינתה כל ה-40 שנה{{הערה|[[רש"י]].}}{{הערה|מאוחר יותר הכתוב קורא לפנחס וכלב "מלאכים" (ו, כה), ו[[רש"י]] (שם, כג) מסביר שהם נקראו כך, כיוון שהם נשמרו מעבירה עמה בלילה זה.}}. לאחר מכן היא ביקשה מהם להשבע לה בה', שיעשו איתה ועם בית אביה חסד, ולא יהרגו אותם. ושכעת היא תשלשל אותם מהחלון עם חבל{{הערה|[[רש"י]] (ב, טו) כותב, ש"באותו חבל וחלון היו הנואפים עולין אליה, אמרה: רבונו של עולם, באלו חטאתי באלו תמחול לי.}} ושיברחו להר וימתינו שם 3 ימים, עד שיפסיקו לחפש אותם. המרגלים הודיעו לה שהם מוכנים לקבל זאת על עצמם בתנאי ש: (1) היא תקשור את החבל הזה (העשוי בצבע {{מונחון|שני|אדום}}) על החלון של ביתה, (2) כאשר כל משפחתה נמצאים בתוכו, וללא לקיחת אחריות על אלו שבחוץ. ו(3) שהיא לא תספר על כך לאיש (על הסימן, או על האפשרות להכנס לביתה{{הערה|ראה רלב"ג ומצודות.}}). היא הורידה אותם מהחלון, ולאחר שלושת הימים הם עברו את הירדן והגיעו ליהושע ובשרו לו את דברי רחב, וסיימו: ש"נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְגַם־נָמֹגוּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ"{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, כד.}}.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)