עריכת הדף "מרדכי פירון" (פסקה)

==קורות חיים==
נולד כמרדכי פיסק ב[[כ"ז כסלו]] [[תרפ"ב]] ב[[וינה|ווינה]] שב[[אוסטריה]], כבן יחיד לאביו יעקב ולאמו ואירנה פיסק.

בעודו נער בגיל תיכון, בעקבות האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), הצטרף לתנועות הנוער הציונות ועלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ט]].

למד בבית הספר 'מקוה ישראל', ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] ובישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], משם המשיך לישיבת מרכז הרב ולמד בה כעשר שנים, במהלכם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[אוניברסיטה]] העברית בירושלים.

באמצע לימודיו, התחתן בשנת [[תש"ו]] עם רעייתו מרת אהובה, בת משה לייב גרדי{{הערה|נפטרה בשנת תשס"א.}}.

עם ההכרזה על הקמת [[מדינת ישראל]], לחם בשורות ההגנה, ובהמשך הצטרף ל[[צה"ל]] ומונה לאחראי על אורח החיים הדתי בגדנ"ע ובנח"ל. בשנת תשל"א קודם לדרגת אלוף משנה ומונה לשמש כסגנו של הרב הצבאי הראשי, הרב [[שלמה גורן]], נחשב ליד ימינו, והיה זה [[סידור קידושין|שערך בפועל]] את חופתו של חנוך לנגר בפסק דין השערורייתי של האח והאחות, וכאשר הרב גורן פרש מצה"ל, התמנה למלא את מקומו, והפך לרב הראשי הצבאי השני בצה"ל, וקודם לדרגת תת-אלוף.

בזמן [[מלחמת יום הכיפורים]] בה שימש כרב ראשי, פיקח על העיסוק האינטנסיבי של הרבנות בטיפול בחללים הרבים והקים בית דין מיוחד להתרת [[עגונה|עגונות]] בהרכב בו ישב לצד הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] וסגנו הרב [[גד נבון]], ובשנת [[תשל"ד]] הועלה לדרגת אלוף, ובמהלך שש השנים בהן כיהן בתפקיד, נמנה על מייסדי המכללה לביטחון לאומי. בסך הכל שירת בתפקידים השונים ברבנות הצבאית במשך 34 שנה, והיה מהמעצבים של דרכה ודמותה של הרבנות. 

לאחר שחרורו מצה"ל בשנת [[תשל"ח]], כיהן כיועץ לענייני התפוצות לצדו של שר החוץ [[שמעון פרס]], ולאחר מכן כיהן כרב ב[[ציריך]] במשך שלוש עשרה שנה עד לשנת [[תשנ"ב]].

עם סיום תפקידו הרבני בשווייץ חזר להתגורר ב[[ירושלים]] והקדיש את זמנו לכתיבת ספרים ומסירת הרצאות, שימש כראש מכון ספיר, ובשנת [[תשע"ג]], הוענק לו התואר 'יקיר ירושלים'.

נפטר בגיל 93 ב[[כ"ח אייר]] [[תשע"ד]].