עריכת הדף "משה דובער ריבקין" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]]
נולד לרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שבפלך [[פולטבה]] במדינת [[רוסיה]], ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|שם=ספר השיחות|[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}.

מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין.

בשנת [[תרס"ה]] נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם נקשר במיוחד ל[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]].

לאחר תום לימודיו [[נישואין|נשא]] את בת ה[[חסיד]] ר' [[יעקב טוביה הבר]] שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון]] אשת [[הרבי]].

בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של הרבי הרש"ב [[הרבי הריי"צ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]].

===תורת אמת===
[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב ריבקין (עומד מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]]. בשנת [[תרפ"ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] ושם היה ראש ישיבת "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]". השמועה אומרת שבבית חיינו ביקשו ממנו להיות ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אך הוא העדיף את ישיבת תורה ודעת בעלת השם.

הי' חבר בארגוני [[ניח"ח]] ו[[הועד לבניין האהל]].

הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערה|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"..{{הערה|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}.

===נתק בין חתנו לחצר הרבי===
בשנת [[תשל"ה]] אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר ב[[התוועדות]] (י"ט כסלו, תשל"ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.

בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.

בנוסף, בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות במהלך ימי החנוכה, דיבר על כך שפלא שישנם חסידים של "כ"ק מו"ח אדמו"ר" שלא נוהגים כמנהגו ומדליקים את מנורת החנוכה בחלון, כמנהג העולם, ולא כמנהג נשיאי חב"ד - על מפתן דלת בתוך הבית. השמועה אומרת שהכוונה הייתה לר' דובער. גם אחרי דברי הרבי - הוא המשיך במנהגו, והיו בחורים שלא יכלו לשאת זאת ומחו בדרך מסוימת.{{הבהרה}}

בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין (יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו) בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין{{הערה| ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).}}, והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת ה[[נפש]] שגרם. מנגד כאב הרבי על מעשיהם של מספר בחורים ש'קנאו' לכבוד חב"ד ועשו מה שעשו, ואמר בהתבטאות נדירה: "בליובאוויטש אין טרור בריגדה".

הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה{{הערה|ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.}}.

הרב ריבקין נפטר ב[[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]{{הערה|שם=ספר השיחות}}, ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=על מצבתו נחקק: ""פ"נ הרה"ג הח' התמים גדול בתורה ובחסידות מוהר"ר משה דובער בהרה"ג הח' מוהר"ר בן ציון זללה"ה ובן הרבנית אסתר ע"ה ריבקין תלמיד ומקושר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ולבנו כ"ק אדמו"ר מוהרצ"צ נ"ע מליובאוויטש הרביץ תורה בישיבת תורת אמת חב"ד באה"ק ת"ו ובמתיבתא תורה ודעת באמריקה במשך יות מחמישים שנה והעמיד תלמידים לאלפים מח"ס "תפארת ציון" ו"אשכבתא דרבי" נפטר י"ח מרחשון התשל"ז ת'נ'צ'ב'ה' לזכר קדושים אחיו הגדול הרה"ח אברהם יצחק ע"ה אחותו הגדולה מרת הדסה ע"ה ובעלה ר' אלימלך ז"ל בן שיינא ע"ה וילדיהם אחיו הצעיר ר' שמואל שניאור זלמן ע"ה ואשתו מרת סימא ע"ה בת שרה ע"ה ובתם ע"ה בני הגה"ח רבי בן ציון זללה"ה והרבנית אסתר ע"ה כולם ומשפחותיהם נפלו חללים בידי צר הצורר ימ"ש ביעקאטערינוסלב, בשנת ה'תש"א הי"ד ותנצב"ה".}}.

הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון{{הערה|חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.}}.