עריכת הדף "משה צבי נאה (פתח תקווה)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' כסלו]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[אברהם חיים נאה]] ולאמו מרת דבורה, וכנכד לרב [[שאול יצחק פניגשטיין]] מייסד שכונת בתי ורשה ביפו, ולרב [[מנחם מענדל נאה]] מחשובי רבני חב"ד ב[[חברון]]. בשעת הברית נקרא על שם זקנו מצד אביו, הרב [[משה צבי נאה (קאליסק)|משה צבי נאה]] רבה של [[קאליסק]].

התחנך בילדותו במוסדות 'חיי עולם' אצל הרב חיים חייקל מילצקי והרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור).

בשנות בחרותו למד בישיבת קמניץ ובישיבת כפר חסידים, ובשנת [[תש"ה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]] אצל הרב [[חיים שאול ברוק]].

ב[[חודש שבט]] [[תשי"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דינה בת החסיד ר' [[יצחק משה שיף]] מ[[טבריה]], והתיישב ב[[פתח תקווה]].

בתחילה שימש כמחנך בבית הספר 'שארית ישראל', כשבמקביל עסק בניקור בהמות והכשרתם.

בזכות ידיעותיו המקיפות ומרצו הרב, תרם רבות לחיזוק היהדות בעיר, ונרתם לעזרה בכל הנצרך בביצור חומות הכשרות והטהרה בעיר.

לאחר פטירת הרב [[יהושע מררי]], התמנה למלא את מקומו כרב [[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|בית כנסת צמח צדק]] חב"ד ב[[פתח תקווה]].

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל לאיתור קבריהם של בעל התורת חסד וזקנו הרב מנחם מענדל נאה וכן קברים נוספים של חסידי חב"ד שנהרסו במהלך שנות שליטת הירדנים במקום ושוקמו ביוזמתו.

השקיע רבות במחקר ואיסוף שמועות ואנקדוטות מחיי זקניו למשפחת נאה, ובשנת [[תשכ"ו]] העביר באמצעות שלוחו של הרבי לאיסוף תכריכי כתבי יד, הרב [[משה פנחס כ"ץ]], את ה'הנחות' שכתב זקנו הרב [[דובער קאליסקער]] אל הרבי.

בשנת [[תשל"ח]] הדפיס את ספרו 'נחמו עמי' על הלכות [[אבלות]], שזכה לשבחים רבים מחשובי פוסקי הדור, וזכה להגהתו המדוקדקת של הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]]. ספר זה הפך לספר יסוד לכל העוסקים בדיני אבלות וטהרה.

בשנת [[תשל"ט]] ההדיר את ספרי אביו והוסיף בהם מספר הוספות.

נפטר ב[[ג' אדר|ג' אדר ראשון]] [[תש"ס]].

על פי צוואתו, נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] על יד סבו הרב [[שאול יצחק פניגשטיין]].