עריכת הדף "משה קנופוב" (פסקה)

== בישיבות חב"ד ==
בהיותו בגיל ארבע-עשרה שלחה אותו אימו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. (עד יומו האחרון לא שכח ר' משה להדגיש את החוב הגדול שהוא חב לאימו על מסירות נפשה ואומץ ליבה לשלוח ילד בגיל צעיר מרחק של 2000 ק"מ מהבית מבלי לראותו כמה שנים, העיקר שילמד תורה בליובאוויטש).

בשלהי [[ניסן]] [[תרע"ב]], הגיע ר' משה ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].
למרות שמכסת התלמידים התמלאה, התקבל ר' משה לישיבה בהשתדלותו המיוחדת של ראש הישיבה, הרב [[יהושע ארש]] (דווינסקר), שאף לקח אותו תחת חסותו ליומיים בשבוע. בשאר הימים נאלץ ר' משה לחפש לעצמו מקום אכילה ולינה. 

כעבור שנה וחצי עבר ר' משה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]], כחלק מהמסלול הרגיל בליובאוויטש; שם גם היה בן-בית אצל רב העיר. הסדר היה שלומדים בשצעדרין שנתיים, אך לר' משה אצה הדרך, והוא, יחד עם עוד שני חברים, שינו את המוסכמות ועלו - לאחר בחינה מיוחדת של ראש הישיבה וה[[משפיע]] - ל'[[זאל]]' של ליובאוויטש, התלמידים המבוגרים.

ב[[תרע"ז]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הוד [[אדמו"ר הרש"ב]] וקיבל ברכה מיוחדת שעמדה לו להינצל מהצבא הרוסי בניסי ניסים.

ב[[תרע"ח]], כשהחלה הישיבה לגלות מליובאוויטש, מונה ר' משה על פי הוראתו של הוד אדמו"ר מוהרש"ב, להיות אחראי על העברת חלק מהישיבה לעיר [[תומכי תמימים אוריול|אוריול]]. שם ניהל ר' משה את הישיבה ואף מסר באותם ימים שיעור [[תניא]] לפני התלמידים.

לאחר חצי שנה העביר ר' משה את הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]. משם נסע לביתו. כחניך ישיבת ליובאוויטש, היה זה אך טבעי שר' משה יארגן שיעורי [[תניא]] במושבה. 

בהגיעו לפירקו [[נישואין|נשא]] את אשתו נחמה לבית גרינברג ועבר להתגורר ב[[פולין]].