עריכת הדף "משה שטרנבוך" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[לונדון]] ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]] לרב אשר שטרנבוך ולאמו מרת דבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה', כצאצא למשפחת [[הגאון מוילנא]]. בילדותו, הושפע מדמותו של הרב [[אלחנן וסרמן]] שהתארח בבית הוריו בלונדון במסגרת המסעות שערך לגיוס כספים לישיבתו בברנוביץ.

בגיל תשע התייתם מאביו.

בצעירותם בלונדון היו הרב שטרנבוך והרב [[אברהם יצחק שם טוב]] חברי ילדות ולימים{{הערה|בתמוז תשס"ח}} אחרי 57 שנים בהם לא התראו נפגשו הם והעלו זכרונות (בין השאר) על דיון שקיימו על ליובאוויטש ועתידה{{הערה|על פי דברי הרב שם טוב ב[https://col.org.il/news/40019 התוועדות עם תלמידי ישיבת צעירי השלוחים בצפת] {{חב"ד און ליין}}}}.

בבחרותו למד למד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון של הרב משה שניידר ובישיבת 'חברון' ב[[ירושלים]]. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ולרב [[דוב בעריש וידנפלד]] מ[[טשעבין]]{{הערה|שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים".}}.
בגיל 27 [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של [[החזון איש]], ששימש כשדכן.

לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש 'ישיבת המתמידים', ובהמשך התגורר כעשרים שנה בסמוך ל[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], ועמל על כתיבת סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] ושימש כרב קהילה ב[[ראש העין]]. בהמשך, שימש במשך מספר שנים כרבה של קהילה חרדית ב[[יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.

בשנת [[תשמ"ח]] קבע את מגוריו בשכונת 'הר נוף' ב[[ירושלים]], והקים בה מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.

בשנת [[תשמ"ט]], עם פטירת רבה של [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית, והחל משנת [[תשס"ג]] מכהן כראש בית הדין.

בשנת [[תשנ"ב]], החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות" בסדרה הכוללת 7 כרכים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ב]].}}.

החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה ברמה ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}.

בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא בראשות ר' דוד שמידל, וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.
חילוקי הדעות והשנאה שהתעוררה כלפיו לאחר שהתיר את החפירות, הקצינו במדה חריפה מאוד. דוגמא לדבר הוא מעשה חבורת קיצוניים, שתקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]}}.