עריכת הדף "משתמש:לאמטערנעצ'יק/רמי בר חמא" (פסקה)

==אחיו, וחותנו רב חסדא==
רמי בר חמא היה אחיו של [[רב עוקבא בר חמא]], והם נישאו לשתי אחיות - הבנות של רב חסדא, רבו של רמי בר חמא. אודות כך מסופר בתלמוד כי רמי בר חמא וחברו, רבא, ישבו לפני רבם רב חסדא שהחזיק את בתו הקטנה, ורב חסדא שאל אותה למי מהם היא רוצה להינשא, והיא ענתה "עם שניהם". לימים נישאה לרמי בר חמא, וכאשר הוא נפטר, נישאה לרבא.{{הערה|:בבא בתרא יב ב מסכת בבא בתרא, דף י"ב, ב'.}}

רב חסדא, חותנו של רמי בר חמא העריכו ביותר, ואף התבטא כי בעקבות חתניו שהיו גדולי הדור, הוא מעדיף שיהיו לו בנות מאשר בנים{{הערה|תוספות בבא בתרא קמא א.}}.

רבא ורמי בר חמא, היו לומדים רבות יחדיו, ובגמרא מוזכרים עשרות דיונים משותפים שלהם. מסופר, כי כשהיו עומדים מלפני רב חסדא אחרי שלימד אותם, היו חוזרים יחד מה ששמעו מפיו של רב חסדא: דבר פלוני אסור, דבר פלוני מותר, ולאחר מכן היו חוזרים ומעיינים בהלכה, והאם יש להקשות עליהם{{הערה|1=רש"י: "מה טעמו של דבר, ואם יש להשיב [=להקשות] כלום". סוכה כט א (לפי גרסת מסורת הש"ס).}}. למרות שרמי בר חמא היה תלמידו המובהק וחתנו של רב חסדא, כאשר רב חסדא שאל אותו הלכה מסוימת, הוא אמר לו כי יאמר לו אותה רק לאחר שישמש אותו בדבר מסוים{{הערה|בבא קמא כ ב.}}, ופרשני התלמוד הסבירו זאת בכך שאין התורה נקנית אלא ביגיעה, בדומה ל[[אבימי]] שבא לפני תלמידו רב חסדא כדי ללמוד את מסכת מנחות אותה שכח ולא קרא לו שיבוא לפניו, מפני הכתוב:{{הערה|מגילה ו ב.}} "יגעת ומצאת-תאמין".{{הערה|מנחות ז א}}, על פי פירוש רש"י.}}.