עריכת הדף "משתמש:ר.ז./מצוות מינוי מלך" (פסקה)

== מדיני המצווה ==
לפי ההלכה, מינוי המלך חייב להיות בהסכמת בית דין של שבעים זקנים, ולפני שנכנס לתוקף, יש לקבל את אישורו של נביא, כפי שנעשה עם דוד המלך, ששימש כמודל לדורות. אסור למנות אישה למלכה, כפי שנאמר "מלך ולא מלכה". המינוי כולל משיחה בשמן המשחה, וזהו מעין טקס המקדש את המלך ונותן לו סמכות למלוך על ישראל.

המלך שזכה במלכות הוא הבעל זכויות על ממלכתו ויורשיו. זכויות אלה מועברות לבניו וזרעו, ובן הגדול זוכה למלוך אחריו, אם כי יש לשמור על עקרונות דתיים ומוסריים בתהליך הירושה. כל מי שאין בו יראת שמיים או אינו צדיק, לא ראוי להיבחר למלך, גם אם חכמתו רבה.

למלך יש סמכויות נרחבות: הוא יכול להטיל מורא על העם, לקבוע חוקים, ולפעול גם ללא עדויות ברורות. הוא יכול אפילו לדון את העם כפי מה שהוא מוצא לנכון, כל עוד לא יפגע במצוות התורה. מאידך, המלך חייב לשמור על כבודו, ואין להעליב אותו או להתנהג אליו בבוז. כל מי שממרה את פיו או מפר את צווי המלך, נמצא באחריותו של המלך וניתן להעניש אותו בהתאם.

המצווה נוהגת בזמן שישראל שוכנים בארץ ישראל, ובזמן שיש סנהדרין ועם סמיכה. עם זאת, בימינו, כאשר אין סמיכה ואין מלכות כמשמעותה ההיסטורית, מצוות מינוי המלך מתבטלת למעשה, אך עדיין יש לשאוף למנוע שלטון שאינו תואם את עקרונות התורה.