עריכת הדף "מתן תורה" (פסקה)

==הכנה למעמד==
{{להשלים|*. ההכנה למעמד החל כבר על ידי אברהם אבינו, גלות מצרים הוא גם הכנה למעמד זה. 1.ספירת העומר. 2.ר"ח סיוון. 3.שלשת ימי הגבלה כמובן עם כל הפרטים של פעולות משה וכו'}}
====בחירת ההר====
{{להשלים|יעודו של ההר מבריאת העולם וכו'}}
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]
במדרש מסופר{{הערה|מדרש תהלים מזמור סה.}} על ריב שפרץ בין ההרים על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - [[הר סיני]].

הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה [[גשמיות]] אך מהגשמיות לעשות רוחניות. הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.

בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "אל יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל [[גאווה]] נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף ה' עמוד א'}}".

====נעשה ונשמע====
{{ערך מורחב|נעשה ונשמע}}
כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]"{{הערה|שמות כד, ז.}}. אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'.
[[הרבי]] מסביר{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=230 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג].}} כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל]]ו ו[[מדות]]יו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות (נשמע).

====הערבים====
ה[[מדרש]] מספר{{הערה|שיר השירים רבה א, ד.}}, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו", אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים ה' לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.