עריכת הדף "נדר" (פסקה)

==בחסידות==
ב[[חסידות]] שואלים{{הערה|מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו.}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?
ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?

ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה".
 
ב. ספירת ה[[בינה]] שלמעלה מעולמות, ולגבה "[[כולא קמיה כלא חשיב]]" וצריך להיות בפרישות מ[[העולם]], ומבחינה זו הוא בחינת הנדרים, אך בחינה זו הוא [[ביטול היש]] בלבד.

ג. ספירת ה[[חכמה]], שמכח [[אור אין סוף ב"ה]] המלובש בה גם נותנת מקום ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] ובכל זאת הוא ב[[ביטול במציאות]] ש[[אור אין סוף ב"ה]] הוא נושא הפכים להיותו עצמי, ומבחינה זו הכח להתרת הנדר על ידי החכם.