עריכת הדף "נתן יצחק אוירכמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארגנטינה]] לר' יוסף ובריינדל אוירכמן ב[[י"ט ניסן]] [[תשי"ד]]. כשהיה בגיל תשע עלו הוריו לארץ והשתקעו באזור מפרץ [[חיפה]].

בנערותו, התקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב [[ראובן דונין]] והרב [[יגאל פיזם]], יחד עם אחיו הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. באותה תקופה, עבר מישיבת כפר חסידים לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אילנה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ה ניסן]] [[תשפ"ד]]}} בת ר' שלום יעיש, התגורר ב[[קריית ים]] ופעל בשליחות הרבי בבית חב"ד ב[[הקריות|קריות]], לצד אחיו הרב [[משה אוירכמן]].

במשך מספר שנים שימש כמנהל הפעילות בבית חב"ד ב[[חיפה]] תחת ניהולו של הרב [[ראובן דונין]], ולאחר שעבר ל[[עכו]] בשנת [[תש"מ]] ופתח שם בית חב"ד, מילא את מקומו הרב [[יוסף יצחק דונין]].

כאשר הורה הרבי בשנת [[תשמ"ב]] על כתיבת [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], נמנה על העסקנים החב"דיים באיזור חיפה והקריות שהתאגדו והחלו בכתיבת ספר התורה, יחד עם הרב [[לייבל שילדקרויט]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]].

בשנת [[תשמ"ד]] יזם את הוצאתו לאור של קובץ הערות 'שומרי החומות' בו התפרסמו חידושי תורה של רבני אנ"ש בצפון ה[[ארץ ישראל|ארץ]].

עם סיום המחזור השני בלימוד [[הרמב"ם]] על פי [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי]] בשנת [[תשמ"ה]], הכריזה עיריית עכו בהשפעתו של 'שנת הרמב"ם' במוסדות החינוך ובפעילות התרבותית בעיר, ובמעמד ראש הממשלה מר [[שמעון פרס]] וצמרת השלטון בעיר התקיים טקס חגיגי בו קראו לכלל תושבי העיר להצטרף ללימוד [[הרמב"ם]] על מנת להוסיף ב[[אחדות ישראל]]. במקביל, הוסב שמה של הכיכר הראשית בעיר מול העירייה ל'כיכר הרמב"ם'.

בשנת [[תשנ"ט]] הצטרף למאות הרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

מאז הגעתו לעכו, ייסד במקום בית חב"ד, גני חב"ד, מרכז רוחני ליהודי [[גאורגיה|גרוזיה]], בית ספר חב"ד, וכולל [[תפארת זקנים לוי יצחק|תפארת זקנים]].