עריכת הדף "סעודת אחשוורוש" (פסקה)

==מניעים==
הסיבה שהביאה את המלך [[אחשוורוש]] לערוך את משתאות אלו, על פי פשוטו של מקרא היא - שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהייתה מלכותו בשיא תוקפה{{הערה|רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.}}.

אחרים מפרשים כי באותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו{{הערה|1=אבן עזרא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=&pgnum=56&hilite= מנות הלוי עמוד כח].}}. ויש מפרשים על פי דברי התרגום שני{{הערה|תרגום א, א.}} כי בניגוד לתחילת מלכותו בה מלך אחשוורוש בכל העולם, באותה התקופה נחל מפלה בשדה הקרב ומספר מדינות מלכותו קטן. ולמרות זאת כיוון שראה כי נשארו כל ישראל תחת מלכותו, ראה בזה אחשוורוש אות וסימן לשליטתו עליהם, וברוב שנאתו אליהם רצה לטמאם בסעודתו{{הערה|פירוש 'מגילת סתרים' א, ב.}}. לדברי כמה מן הפרשנים סיבת המשתה היה לצורך חישוב תמונת מצב בתחומים הכלכליים והביטחוניים ("חֵיל פָּרַס וּמָדַי"). בסעודה זו רצה גם לבסס את שלטונו המלכותי בשל כך הגדיל להראות את עוצמת עשירותו וכוחו וכתיאור המגילה: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". כהמשך לאמור כותב ר' שלמה אלקבץ בפירושו מנות הלוי, מיוסד על דברי המדרש{{מקור|אסתר רבה פרשה א.}} כי [[נבוכדנצר]] מלך בבל בצרות עינו בחר להחביא את כל הכסף וה[[זהב]] שגזל מכל הארצות שכבש, ואוצר זה הגיע לידיו של אחשוורוש ובשמחה זו קם ועשה משתה.

סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}.

חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה ה[[מחשבה]] כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את [[בית המקדש]]. חישובו התבסס על נבואת הנביא [[ירמיה]] אודות גלות בבל{{הערה|ירמיה כט, י.}}: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה הייתה לתחילת גלות בבל - 'גלות יהויכין - החרש והמסגר', ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו שלו עברו כבר השבעים שנה, ולמרות זאת עדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. ולדברי המדרש{{מקור|הובא במנות הלוי.}} מצא באותה התקופה את אוצרות [[בית המקדש]] ולכך עשה משתה ואותם הראה לשרים והעמים.

האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת [[נישואין]] שלו עם [[ושתי המלכה]].