עריכת הדף "עכו" (פסקה)

==היסטוריה==
העיר מוזכרת במפורש בתנ"ך פעם אחת{{הערה|שופטים א' לא.}}, וחז"ל מספרים שבזמן ה[[מבול]], כאשר הגיעו המים לחופי העיר ציווה עליהם הקב"ה "'''עד פה''' תבוא ולא תוסיף"{{הערה|איוב לח, יא.}}, '''פה''' כמו '''כה''' – רמז ל'''עכו''' ב[[נוטריקון]]{{הערה|1=[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]] פרק ו' הלכה ב. לפי פירוש קרבן העדה על המאמר.}}.

רוב העיר בנויה על פני שטח מישורי, כאשר עכו העתיקה בנויה בחצי אי קטן ברדיוס של כחצי קילומטר.

במשך רוב ההיסטוריה של ארץ ישראל, לא נחשבה עכו כעיר יהודית מובהקת, ושלטו בה ממלכות שונות, עד שחז"ל נחלקו האם היא נחשבת כחלק מארץ ישראל לעניין מצוות התלויות בארץ ועניני הלכה נוספים, ולפי חלק מהדעות תחום הגבול עבר באמצע העיר, כאשר חלקה נחשבת כארץ ישראל והחלק הנותר נחשב כחוץ לארץ.

בעיר פעלו דמויות דוגמת התנא רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]], רבי יהודה בן אגרא, האמוראים רבי תנחום בן רבי חייא ורבי אבא דמן עכו, ועוד, וכן בדורות מאוחרים יותר, הרמב"ם בעלייתו לארץ ישראל התגורר בה במשך חמישה חודשים, בתקופת בעלי ה[[תוספות]] התגורר בעיר ר' שמשון משאנץ, הרמב"ן עבר בעיר ולפי חלק מהדעות גם נפטר ונטמן בה.

לאחר שהעיר חרבה עד היסוד, ושוקמה בתקופה העותמאנית, התיישבו בעיר [[הרמח"ל]] ורבי [[חיים בן עטר]] בעל 'אור החיים' שהקים בה את ישיבת "כנסת ישראל".

בזמן המנדט הבריטי שימשה עכו כבירת המחוז, אך בהמשך חשיבותה פחתה בהדרגה לטובת העיר חיפה, ולאחר [[פרעות תרפ"ט]] פונו יהודי העיר, ולאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] מנו תושבי העיר כ-50 משפחות בלבד.

אף שהעיר נכללה בתחילה על פי תכנית החלוקה של האו"ם כחלק מהמדינה הערבית, בשל מתקפות ערביות על שיירות יהודיות החליט מפקד הצבא האזורי לכבוש את העיר ורוב תושביה ברחו ללבנון ולכפרים הערביים בגליל.

במשך השנים התרבו מספר התושבים היהודים בעיר, וכיום היא משלבת אוכלוסיה מעורבת בדו-קיום, כאשר האוכלוסיה היהודית מונה קרוב ל-70% מתושבי העיר.

לצד אתרי עתיקות רבים, קיימים בעיר אתרי תיירות יהודית מובהקים, דוגמת בית כנסת 'הרמח"ל', ובית כנסת התונסאי המתפרס על פני 4 קומות המחופים במאות משטחי פסיפס אומנותי הבנויים ממיליוני אבני פסיפס צבעוניות מרחבי הארץ.