עריכת הדף "עשה לך רב" (פסקה)

== ההוראה במאמר המשנה ==
הוראה זו היא נוסף על הוראת המשנה "איזהו [[חכם]] הלומד מכל אדם", שגם מי שהוא חכם גדול, יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם{{הערה|ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם".}} - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו.

על פי הסברו של הרבי{{הערה|1=משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] משנת [[תשמ"ו]].}} "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.

מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]], וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, יעשה לעצמו רב, למרות שהוא למטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו. דבר זה רמוז במילה '''עשה''' לך רב, אף שאינו ראוי, יש צורך בענין של [[מעשה|עשיה]], מכיון שלשון עשיה נאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו, עד לעשיה מלשון כפייה (כגון הלשון "מעשין על הצדקה"){{הערה|בשם המאירי.}}.

[[הרבי]] הוסיף כי "[[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב"{{הערה|1=ובנוגע לנשים ובנות - בלשון דאמרי אינשי: "[[משפיע|משפיעות]]".}}, על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו ב[[לימוד התורה]], בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו ב[[עבודת ה']], גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", ועל ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא ה[[שוחד]] דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב ו[[קדושה]]".