עריכת הדף "פרוזבול" (פסקה)

==רקע==
{{ערך מורחב|שמיטת כספים}}
על פי ה[[תורה]], כל החובות שהגיע זמנם להיגבות ולא ניגבו ב[[שנת השמיטה]] או קודם לה - נשמטים, וישנו אף איסור לנסות לגבות אותם. מצווה זו נקראת [[שמיטת כספים]]:
{{ציטוט|תוכן=מקץ שבע שנים תעשה [[שמיטה|שמטה]]. וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'|מקור={{תנ"ך|דברים|טו|א|ב}}|מירכאות=כן}}
התורה מזהירה במפורש את בעלי הממון, שלא להימנע מלהלוות בשל החשש ששנת השמיטה תבטל את החוב שלא נגבה, וכן מבטיחה ברכה למלווים שימשיכו להלוות חרף הסיכון ששמיטת כספים תשמט את חוב הלוואתם{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טו|ט|י}}.}}.

החל מגלות [[עשרת השבטים]] בסוף תקופת בית ראשון ועד ימינו, נוהגת שמיטת כספים רק מ[[דרבנן]], מאחר שהיא תלויה בשמיטת קרקעות, שנוהגת בעצמה בימינו רק מדרבנן.

בסוף תקופת בית שני בעלי הממון נמנעו מלהלוות ל[[עני]]ים, מחשש שכספם לא יושב לאחר שנת השמיטה. כתוצאה מכך הם עברו על ציווי התורה האוסר על הימנעות מהלוואה מחשש ששמיטה תשמט את ההלוואה. המצב שנוצר היה שבעקבות חשש האנשים ממצוות שמיטת כספים שהייתה דרבנן - עברו העם על ציווי התורה.

[[הלל הזקן]], נשיא ה[[סנהדרין]] בסוף תקופת בית שני, תיקן את תקנת הפרוזבול, המאפשרת לגבות את ההלוואה גם אם שמיטת כספים הייתה אמורה לשמטה, באמצעות העברת ההלוואה לגבייה על ידי [[בית דין]], דבר המונע את השמטתה. תקנה הפרוזבול היא אחת מקבוצת תקנות שטעמם הוא 'משום תיקון העולם'. לפי דעות מסוימות, ניתן היה לתקן תקנה זאת רק כאשר מצוות שמיטת כספים היא דרבנן, אולם לא כאשר היא הייתה מצווה מהתורה. אולם לפי דעות אחרות, תקנת הפרוזבול תועיל גם אם שמיטת כספים תנהג כ[[מצווה]] מה[[תורה]].

===תוקפה של תקנת הפרוזבול===
תקנת הפרוזבול היא יוצאת דופן בחריפותה. זוהי אמנם תקנת חכמים, אך היא נראית על פניה כתקנה העוקרת מיסודה מצווה מפורשת. האמורא [[שמואל (אמורא)|שמואל]] אמר בעניין זה: "הא פרוסבלא - עולבנא דדייני הוא, אי איישר חיל אבטליניה!" (בתרגום: פרוזבול זה עלבון לדיינים הוא, אם אאזור כוח - אבטל אותו!). עם זאת, לאורך הדורות התקבלה תקנה זו. שכן לא מדובר בביטול של מצווה מן התורה, שכן תוקף השמיטה הנהוגה כיום היא בדרגת חיוב מדברי חכמים ולא חיוב מהתורה.

הסיבה שעומדת מאחורי תיקון הפרוזבול, אף שהוא עוקר למעשה את כל מצוות שמיטת כספים דרבנן, היא שכאשר חכמים תיקנו את שמיטת כספים כ[[מצווה מדרבנן]], הם לא התכוונו שעל ידה יבואו אנשים לעבור על ציווי התורה של הימנעות מהלוואות ערב שנת השמיטה, ולכן אם אנשים נמנעים להלוות ערב שנת השמיטה, ניתן יהיה לתקן תקנה שתעקוף למעשה את מצוות שמיטת כספים דרבנן.