עריכת הדף "צבי צאלער" (פסקה)

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ט"ו באייר]] [[תרפ"ה]] בוינה למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד.

בעקבות מאורעות המלחמה התנתק ממשפחתו, ועם סיומה חבר לחסידי חב"ד במחנות המעבר, והפך בעצמו לחסיד חב"ד.

בצרפת שהה במחנה שניהל החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שם התחבר עם ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] שהיה בן גילו, ובהמשך, על פי עצה שנטל מהרבי אותו פגש ב[[ביקור פריז (תש"ז)|ביקור פריז]], ולאחר שהרבי עצמו השיג עבורו אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] הצטרף בשנת [[תש"ח]] לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-770, שם גם למד שחיטה יחד עם קבוצת תמימים עליהם נמנו [[שלום דב אייכהורן]], [[צבי הירש חיטריק]], [[שלום חסקינד]], [[משה דוד ליברמן]], ועוד, הרבי הריי"צ הזכיר אותו ביומנו בין לומדי השחיטה. בישיבה למד תקופה ארוכה חברותא עם הרב [[יואל כהן]].

חתונתו עם מרים ראווינסקי התקיימה בחודש כסלו תשי"ב ב[[פריז]], לשם נסע כבר שנה לפני כן על מנת להתכונן לחתונה. ולאחר החתונה התקבל לשמש במשרה רבנית.

בשנת [[תשי"ד]] קיבל הוראה מהרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2751.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תשנא].}} להעדיף להשיג נתינות של מדינת שווייץ על פני נתינות של מדינת צרפת, שטובה יותר מכמה טעמים.

בעקבות זאת אכן התאמץ להשיג נתינות ועבר להתגורר בשווייץ, תחילה בבאזל ולאחר מכן בעיר הבירה ציריך, שם שימש כמשפיע קהילת חב"ד המקומית, ואף זכה לעסוק בתרגום ספר התניא לגרמנית, שנדפס בשנת [[תשמ"ה]], שחמש גם כמורה, וכמוסר שיעורים לקהלים רבים בגילאים ובנושאים שונים.

הרבי הגדיר אותו כ'בא כוחו' בשווייץ{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1892}}.

נפטר ב[[כ"ו בכסלו]] [[תשפ"א]] ונקבר בציריך.