עריכת הדף "קריאת שמע" (פסקה)

==קריאת שמע ב[[פנימיות התורה]]==
בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]", כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע{{הערה|1=[[ספר התניא]].}}.

ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי{{הערה|1=[[שיר השירים]].}}, זו קריאת שמע. 

ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר ה[[משפיע]] על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך"{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}.

בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] בכלי החסד, ואורות ה[[ספירת החסד|חסד]] בכלי הגבורה (בעניין זה ישנה הרחבה ופירוט בערך [[התכללות (המידות)|התכללות המידות]]). 

בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת [[שמונה עשרה]] שלאחריה, היא כנגד [[עולם האצילות]].

{{ערך מורחב|ערכים=[[פרשת שמע ישראל]] · [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]] · [[ה' אחד (קריאת שמע)]]}}