עריכת הדף "רב חסדא" (פסקה)

== אמרותיו ==

הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"{{הערה|וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".}}

במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: {{ציטוטון|מנין לערב דמשתעבד{{הערה|באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.}} דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב"ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח{{הערה|[[משלי]] כ, טז.}} בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'"}}.

למרות זאת, מצינו בכמה מקומות{{הערה|תנחומא. ב"ר.}} שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה.

ומבואר במפרשים{{הערה|יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה לטור חו"מ שם. וראה תו"ש מקץ שם אות יג.}} דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'{{הערה|ב"ב קעד, א.}} בדין האומר "הלוהו ואני פורע", "הלוהו ואני נותן", שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס"ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס"ל בגמרא שם ש"כולן לשון ערבות הן"{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] כרך ל ויגש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 שיחה א]. ראו בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון ש[[יהודה]] קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות}}.