לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
רפאל שמשון לוינסון
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== הרב רפאל שמשון נולד למשפחה מחוגי ה'מזרחי' בעיר [[חיפה]], ב[[ב' סיון]] [[תשכ"ד]] להוריו מנחם ורבקה לוינסון, ונקרא על שם הרב שמשון רפאל הירש. בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, וכשהגיע לגיל [[ישיבה]], נכנס ללמוד בישיבת 'יבנה' ב[[חיפה]], המשתייכת לחוגי המזרחי. באותה תקופה, עשה את צעדיו הראשונים בהתקרבותו לחסידות חב"ד, על ידי שיעוריו של הרב [[יגאל פיזם]] שהיה מדריך בישיבה, ומסר שיעורים שבועיים בספר ה[[תניא]]. ב[[חודש אדר]] שנת [[תש"מ]] החליט לעבור ישיבה, ונכנס באמצע שנת הלימודים לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועשה את המשך דרכו בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[ראובן דונין]], ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב{{הערה|חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר [[הטרקטוריסט של הרבי]].}}. בבחרותו פעל במבצעים ביישובים בעמק יזרעאל, במיוחד מרחביה ו[[תל עדשים]]. טבעו המיוחד כבש את תושבי המושבים, הכפריים המחוספסים, ראו בת' רפי כאיש אמת ונעים הליכות. בשנת [[תשמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קריית שמואל]]. בשנת [[תשמ"ט]] פתח בית חב"ד על פי הוראת [[הרבי]] ביישוב תל עדשים שבעמק יזרעאל. הדבר מהווה מגדל אור, באיזור של ישובים שרבים בהם אינם שומרי תורה ומצוות. השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. ואף חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view עמוד 32.]}}. בשנת [[תשס"א]] החל ללמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]]. לקראת [[שמיטה|שנת השמיטה]] [[תשס"ח]] דאג להפקת [[שמן]] זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב"ד בצפון הארץ. מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני [[מעשרות]], [[ערלה]], [[שמיטה]] ועוד. במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב כפר גדעון. לאורך השנים עסק בהסדרת הפרשת תרומות ומעשרות באופן מהודר על פי כללי ההלכה, ואף סייע בכך לעשרות מחסידי חב"ד, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות עם הקמת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#קרן מעשרות|קרן מעשרות חב"ד]] על ידי [[בית דין רבני חב"ד]], כשהוא עומד בראש פעילות הקרן תחת פיקוחו של רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)