עריכת הדף "שבעה" (פסקה)

==מקור המנהג==
המקור הראשון לניחום אבלים הוא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף יד.}}, שם מסופר שלאחר פטירת [[אברהם אבינו]] הגיע [[הקב"ה]] לנחם את יצחק, כמו שכתוב: "ויהי אחר מות אברהם, ויברך אלקים את יצחק בנו"{{הערה|בראשית פרק כה פסוק י"א.}}.

מקור התקנה הוא מ[[משה רבינו]], שתיקן להם לישראל שלושה ימים לבכי ושבעה להספד.

הרמב"ם בהלכות אבלות{{הערה|פרק יד, הלכה א'.}} כותב שמצוות אבלות הינה מדרבנן, אך ישנם דעות אחרות{{הערה|תלמידי רבינו יונה על מסכת ברכות, ריש פרק 'מי שמתו מוטל לפניו'.}} הסוברות שמצווה זו הינה מדאורייתא, ונכללת במצוות גמילות חסדים.

על אף שלכל הדעות זוהי מצווה, אין מברכים עליה מכיון שקיומה תלוי באבלים שצריכים להתנחם בדברים ששומעים, וכל מצווה שקיומה תלוי בידי אחרים אין מברכים עליה{{הערה|תולדות [[הרשב"א]] חלק א' סימן י"ח, אבודרהם שער ג.}}.