עריכת הדף "שולחן ערוך אדמו"ר הזקן" (פסקה)

==כתיבת הספר==
כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג|שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשולחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב"ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.