עריכת הדף "שטר תנאים" (פסקה)

==עריכת התנאים==
על מנת שיהיה להתחייבות התנאים בין הצדדים תוקף הלכתי, נוהגים לכתוב את התנאים בשטר עליו חותמים העדים, וכן ערב מצד החתן וערב נוסף מצד הכלה, ומתפיסים את החיוב באמצעות [[קניין סודר]]{{הערה|אף שלפועל יש לתנאים תוקף הלכתי אף אם נאמרו בעל פה בלבד, (כמו שמופיע בכמה מקומות בגמרא: קידושין ט, ב. כתובות קב, ב. מועד קטן יח, ב), וכמו שהגמרא בכתובות מסבירה שיש תוקף לקנין עקב ההנאה שיש כשמתחתנים.}}.

על פי רוב, נוהגים שלא לכתוב את הסכומים שעליהם מתחייבים, אלא שני הצדדים מסכמים ביניהם לפני שמודיעים על השידוך, ובשטר רק כותבים שמתחייבים "כמדובר".

נהוג לכבד בסידור וקריאת התנאים רב או אדם גדול אחר, ולאחר קריאת התנאים, נהוג לשבור צלחת, [[זכר לחורבן]].

בין חסידי חב"ד נוהגים לערוך במעמד ה[[ווארט]] תנאים בעל פה בלבד, בהם מתחייבים על תאריך החתונה בלבד, ואילו את שאר חלקי התנאים מסדרים בבית הרב ביום החופה, או באולם החתונה לפני שיוצאים לחופה.

הסיבה שאין מנהגינו לעשות תנאים בכתב במעמד הווארט, היא כדי שאם הצדדים יחזרו בהם יהיה קל יותר לבטל את השידוך מאשר באם יהיו תנאים ועדים. את התנאים בכתב עושים רק סמוך לחתונה, ויותר טוב ביום החופה{{הערה|1=ביום שמחתכם - הרב וקנין עמוד 566. בדורות הקודמים נהגו לכתוב את שטר התנאים שבוע או יותר קודם החתונה, אך הרבי הנהיג לכתוב אותו ביום החתונה סמוך לחופה ממש, מהטעם הנזכר לעיל. אגרות קודש ח"ז אגרת א'תתפו; כפר חב"ד גל' 1430 עמ' 30. וראה הנכתב בזה ב[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/11/19-11-2023-22-38-19-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מיימוני-חלק עמוד 37].}}.