עריכת הדף "שלום דובער שניאורסון (רציצה)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקצ"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]].

אדמו"ר ה[[צמח צדק]] קירבו מאוד, והיה לומד איתו שיעור [[תניא]] כל יום.

כשהיגע לפרקו נשא את בת הרב הצדיק ר' יעקב יוסף ב"ר משה מאוסטראה, נכד של רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא|יעקב יוסף מאוסטראה]]. 

כל ימי חיי זקנו הצמח צדק היה בליובאוויטש. ואדמו"ר הצמח צדק אף הורה לו לעסוק בהדרכת אברכים. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] עבר יחד עם אביו ל[[עיירה]] [[קפוסט]]. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקפוסט והיה מקושר לאחיו אדמו"ר [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], אך למרות זאת החל לנהוג באדמו"רות כבר בחיי אחיו.

כעבור מספר שנים נתמנה לרב העיר בעיר [[רציצא]]. הרשד"ב היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים. הרשד"ב זכה ללמד תלמידים שמהם היו לאחר מכן מגדולי הרבנים ב[[רוסיה]] ופולין. הוא הסמיך לרבנות את הרב [[שלמה יוסף זוין]], ועוד רבים. גם ההוגה הרב [[הלל צייטלין]] היה מתלמידיו.

הסכמת הרשד"ב התפרסמה לסידור 'לקוטי תורה' שנדפס ב[[וילנא]] בשנת [[תער"ב]].

לאחר הסתלקות אחיו החלו חסידים רבים להגיע אליו וקבלו אותו כ[[אדמו"ר]], גם אחיו רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] נהג כאדמו"ר יחד איתו, אדמו"ר מרציצא היה בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]].

יש המייחסים אליו את תמונת [[הרבי הרש"ב]] שנתגלתה ב[[תש"פ]]{{הערה|[https://chabad.info/special/574192/ לתמונה] {{אינפו}}}}. יש הטוענים שהוא הנראה צועד מאחורי אחיו האדמו"ר ר' [[שמריה נח שניאורסון]]{{מקור}}.

===הסתלקותו===
הסתלק ב[[ט"ז תשרי]] [[תרס"ט]] בהיותו בן שבעים וחמש{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=84&hilite= הערת המו"ל - אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תעח]. ידיעה על פטירתו בעיתון חבצלת 16.11.1908, עמ' 3.}}.