עריכת הדף "שמואל קנטרוף" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה|ליובאוויטש וחיילי']] עמ' 430. [[ספר התמימים]] - א, עמ' עא.</ref>.

בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא לזוגתו מרת גאלדא.

בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר ל[[ברוקלין]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' נג.}}.

היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) וב[[טבת]] [[תרפ"ז]] (לערך) הגיע ל[[ארצות הברית|ארה"ב]]<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] כרך יא עמ' עו-ז. שם עמ' פא.</ref>, שם היה חבר באגודת החזנים.

כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] בשנת [[תרפ"ט]] היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' קסז.}}.

ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תר"צ]] במחיצת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הגיע כאורח לשיר ב[[התוועדות]] יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1324 יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי] באתר [[שטורעם]]. {{קישור שבור}}}}.

הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא ואי אפשר לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן אי אפשר להגבילם בתוי נגינה"<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.</ref>.

נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>[[:קובץ:מצבת ר' שמואל קנטרוף.png|צילום מצבתו]]. וראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא עמ' רל.</ref>.