עריכת הדף "שמריה נח שניאורסון" (פסקה)

==תולדות חיים==
האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. 

בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}.

הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]]. 

לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. 

לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער]] לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].

בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].

===קשריו עם ליובאוויטש===
במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], במהלכה ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנוהל על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. אדמו"ר הרש"ב הדפיס את "קונטרס בעניני כולל חב"ד", שתוכנו הי' מכתב שלו{{הערה|הערת הרבי [נדפסה ברשימת ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר הרש"ב שבעריכת הרבי ומשם ב[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]] על רשימת אדמו"ר הריי"צ, ב' ניסן תרפ"א, שנדפסה בהתמים.}} התוקף בחריפות את ר' שמריהו נח{{הערה|הקונטרס נדפס בצינזור ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] ומשם ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ד' ע' קעב ואילך.}}.

דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.

שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ג]] חלה מאוד וביום [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.

כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.