עריכת הדף "שניאור זלמן לויטין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ו]] לאביו ר' [[משה שלמה לויטין (האדיטש)|משה שלמה לויטין]] ולאמו חיה, בעיירה [[האדיטש]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_166.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}} (ועל שם העיירה זו כונה בפי חבריו בישיבת תומכי תמימים בשם 'זלמן האדיטשער').

בין השנים תרע"ח-תרפ"ט, למד בהפסקות קטנות בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים ב[[קרמנצ'וג]], נאראל, [[פולטובה]], [[נעוועל]], זישטקאוו, [[חרקוב]], בחזרה בסניף נעוועל, ולבסוף ב[[ויטבסק]].

עוד כבחור, החל לשמש בסניף ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] כמדריך, ולימד [[חסידות]] לתלמידי הישיבה מתוך שורש מצוות התפילה, האמנת אלוקות, ופרקים שונים מ[[דרך מצוותיך]], והמשך רנ"ט. הוא דרש מהתלמידים לחזור כל מאמר שסיימו ללמוד בעל פה.

ב[[ערב פסח]] [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס יחד עם הרבה מאנ"ש ותלמידי הישיבה{{הערה|זכרונותי, לוין, פרק י"ד.}}.

בזמן ה[[שואה]], נרצחה כל משפחתו על ידי הנאצים, והוא התגלגל לכפר אוזבקי "קישלאק". לאחר המלחמה, בעקבות העובדה שהמשגיח בישיבה ב[[סמרקנד]] לא הסתדר עם התלמידים, החליטה הנהלת הישיבה להביא את זלמן לכהן כמשגיח בישיבה ב[[סמרקנד]] תחתיו.

על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי{{הערה|שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.}}.

היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גאנזבורג]]). בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נסע ל[[מוסקבה]] לחפש עבודה כיון שבהאדיטש לא היתה פרנסה, ושרד שם את אימי המלחמה, ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו - נספו בהאדיטש.

בהמשך, היה נשוי ב[[זיווג שני]] עם מרת איטה, אלמנתו של ר' [[משה ששונקין]], והם יצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובמוצאי שבת מברכים [[אלול]] [[תש"ו]] כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום{{הערה|יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.}}

לאחר תקופה במחנה המעבר ב[[פוקינג]], הגיע ל[[ברינואה]] והתמנה כמשגיח בסדר חסידות{{הערה|מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.}}.

עד שנת [[תשי"ט]] שימש בתפקידים שונים בישיבות תומכי תמימים (למעט הפסקות קטנות מפעם לפעם בין התפקידים השונים בהם שימש).

התחתן בזיווג שלישי עם אלמנתו של ר' [[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]{{הערה|ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.}}, ולאחר פטירתה, התחתן ברביעית עם רעייתו מרת עטל, בת החסיד ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] {{הערה|1= האריכה ימים ו[https://col.org.il/files/uploads/default/pics/pics2/3518183_2689587.JPG נפטרה ב' טבת ה'תש"ס ונטמנה בהר הזיתים].}}.

הכין לדפוס את סדרת הספרים '[[ליקוטי לוי יצחק]]'{{הערה|שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.}}, וכן ליקט את תורות הבעל שם טוב המופיעים בכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.}}.

נפטר ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ז]], ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבניו יורק.