עריכת הדף "שנת הקהל" (פסקה)

==רקע==

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בני ישראל עולים בשנת בשמינית לאחר שנת השמיטה, לבית המקדש שם שהיה נערך מעמד ההקהל, בו היה ה[[מלך]] קורא בתורה לעיני העם. בשנת [[תשמ"ח]] פתח הרבי ב[[מבצע הקהל]] והורה שיערכו במשך אותה שנה כינוסי הקהל, כחלק ממצות הקהל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש.

הרבי הצמיד לשנה זו את השם "שנת הקהל", והסביר שלמרות שלא מצינו שם זה בתורה שבכתב ובשעל פה, מנהג העולם הוא שבשנה מסוימת שיש בה דבר מיוחד, מוזכרת השנה כולה ביחס לדבר זה, וכך באותה מידה נקראת השנה על שמה של מעמד ההקהל, ועל יד כך יפעלו על כל בני ישראל את העניין של "למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' אלוקיכם"{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ח ח"ג ע' 381 ואילך.}}.

הרבי גם הסביר כי הסיבה שעומדת מאחורי השם "שנת הקהל", שלמרות המגבלה של מצות הקהל ב"זמן" (מוצאי השנה השביעית) ו"מקום" (בית המקדש) - הרי שעצם המצוה ומהותה הרי היא במשך כל ימי השנה, "שנת הקהל", כמו שכתוב בתורה: "ליראה את השם תמיד כל הימים". היינו, שתכליתה של מצות הקהל היא "חיזוק דת האמת", ולא רק ב"יום הקהל" אלא ב"כל הימים" שלאחרי מעמד הקהל, עד בכל השנה כולה, ועד בכל השבע שנים שלאחריו{{הערה|ראה התוועדות שבת בראשית (ב') תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 393 ואילך).}}, ולכן היא נקראת בשם מיוחד זה.

ב[[חול המועד]] של [[חג הסוכות]] שנת [[תשמ"א]] החל [[הרבי]] ל[[התוועדות|התוועד]] בכל לילה מלילות חול המועד בעקבות שנת הקהל. באותם התוועדויות החל הרבי את ה'[[קאָך]]' הגדול מעניין הקהל. ב[[יחידות כללית]] שהתקיימה לאורחים ב-[[770]] בסוף חודש [[תשרי]] תשמ"ח{{הערה|ימים ספורים לאחר פתיחת 'מבצע הקהל'.}}, איחל הרבי לכל אחד ואחד '''דו זאלסט טאן אין הקהל''' [=תתעסק בהקהל]. ייחודיותה של שנת הקהל מתבטאת בחיי היום יום של היהודי, עד כדי כך שכאשר אדם נפגש עם חברו - עליו לברכו בברכה להצלחה בהקהל, עוד לפני שאילת שלום או חג שמח{{הערה|שיחת ליל ה' דחגה"ס תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 238 ואילך).}}. תוכן ברכת הרבי - שתהא לו הצלחה רבה בפעולות הקהל שהוא מארגן לאנשים נשים וטף - והיות שהוא מלך עליהם - הצלחה רבה במלכותו ובפעולתו לחזק ולעורר את היהודים להוספה ביראת השם באופן של "תמיד כל הימים".