עריכת הדף "שקר" (פסקה)

==בתורה==
התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.

[[התורה]] אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).

יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה]]{{הערה|בראשית, יב יג.}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה|בראשית, כ.}}) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה|בראשית,כו ו.}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.

=== לקיחת יעקב את הברכות מעשו ===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}
בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו  מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון|גם ברוך יהיה}}.