עריכת הדף "תומכי תמימים זעמבין" (פסקה)

==התייסדות הישיבה==
ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], עם התייסדותה של ישיבת [[תומכי תמימים]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]], נפתחה מחלקה של הישיבה בעיר [[זעמבין]], לבעלי הכשרון, בעוד מספר מצומצם בלבד של תלמידים יישארו בליובאוויטש{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ, ח"ב ע' ק, אגרת שצו.}}. גם לתלמידים שנשארו בליובאוויטש לא הייתה מסגרת ישיבתית מסודרת, אלא כמו ה'יושבים' שלמדו בעיירה מאז ומקדם, מה שהפך את הישיבה בז'עמבין ליסוד והתשתית לכל מערך ישיבות תומכי תמימים.

על הישיבה בזעמבין - שכאמור יועדה לבעלי כשרון המתאימים להבנת [[דברי אלוקים חיים|דברי חסידות]] עמוקים - הופקד ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], שהיה ידוע כבעל הסברה מעולה. בשנותיה הראשונות של הישיבה{{הערה|עד לתחילת שנת [[תרס"ב]].}} היה הרב אסתרמן מופקד גם על לימוד ה[[נגלה]] בישיבה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב, אגרת פה.}}. הרב אסתרמן ניהל את הישיבה בכל שנות קיומה.

הגרעין הראשוני של הישיבה היווה חמשה עשר תלמידים, אך בשנת [[תר"ס]] נמנו על תלמידיה יותר מחמישים בחורים.

בשנה הראשונה להתייסדות הישיבה אכלו הבחורים אצל המשפחות בעיר, בתורנות מסודרת לפי ימים, אך לאחר שנה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] הוראה מיוחדת שכל התלמידים יאכלו יחד.