לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תפילת טל
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==התפילה== ===הלכותיה=== לאחר אמירת תפילת טל במוסף ועד [[שמיני עצרת]], מזכירים בברכות הראשונות של [[תפילת עמידה]] 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. מי שטעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, חוזר לראש התפילה. יחיד שלא התפלל עם הציבור ומתפלל תפילת שחרית לאחר שהציבור התפלל תפילת טל – לא מזכיר בתפילתו 'משיב הרוח ומוריד הגשם', ואומר גם הוא 'מוריד הטל'. ===חשיבותה ומשמעותה=== בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|לב.}} נאמר כי בחג הפסח "אוצרות טללים נפתחים", במקורות היהודיים מיוחסת חשיבות רבה ל[[טל]], והשפעה גדולה לקיומם של הצמחים. למעשה יש בטל תועלת לשמירה על לחות הצמחים במקומות היבשים. בתפילת טל מבקשים מהקב"ה שיוריד את הטל לברכה וירבה את יבול האדמה בקיץ. אף שבחודשי הקיץ רק מזכירים את הטל ולא מבקשים אותו, ורק בחודשי החורף מבקשים על הטל, תפילת הטל נקבעה בחג הפסח דווקא, להיותו ראש המועדים, וממנו נמשכים ההשפעות על כל השנה כולה{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשט"ו.}}. בחסידות מוסבר כי הטעם לאמירת תפילת הטל בחג הפסח דווקא, היא מכיון שמהותו של חג הפסח הוא השפעה מלמעלה שאינה תלויה במעשה האדם, כפי שהיה ביציאת מצרים שבני ישראל מצד עצמם לא היו ראויים להיגאל ואף היו שקועים בעבודה זרה כמו המצרים, אלא שהקב"ה גאל אותם בחסדו, וכך גם הטל – מהותו היא שהוא מגיע מלמעלה בלי עבודת האדם, ואינו תלוי בתפילות ובמעשה התחתונים{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשט"ו. מאמר 'כימי צאתך' תשי"ז. לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 545. מאמר דיבור המתחיל 'החודש הזה לכם' ת"ש. ועוד.}}. מעלת תפילה זו גדולה עד כדי כך, שחז"ל ביקשו לקבוע את תפילת טל ביומו הראשון של חג הפסח, ואת תפילת הגשם לאחר סיום חג הסוכות, כדי "שיצאו כל המועדים בטל"{{הערה|ירושלמי ותוספות יום טוב. הובא והתבאר באור התורה ויקרא חלק א' עמוד שלא.}}. על ידי תפילה זו, נפתחים שערי טל, שהוא התיקון לל"ט הקללות שנתקלל זרעו של קין, והוא הנותן כח באדמה להצמיח פירות ותבואה{{הערה|אור התורה שמות חלק ד' עמוד א'קעג.}}. הרבי התבטא ואמר: "טל היא אכן תפילה טובה, אך אינה מגיעה למעלת היין באחרון של פסח"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשל"ב.}}. ===תפילת טל והגאולה העתידה=== תפילת טל קשורה עם הגאולה העתידה{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשכ"א. מאמר 'כימי צאתך' תשי"ז.}}, עליה נאמר "אהיה כטל לישראל"{{הערה|הושע יד, ו.}}, עת תחיית המתים המגיעה מבחינת "טל אורות טלך"{{הערה|ישעיה כו, יט. כתובות קיא, ב.}} ועם חודש ניסן עליו נאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". תוכן התפילה קשור אף הוא עם הגאולה, כאשר בפיוט של תפילת טל בכל חרוז מרובע - שני החרוזים הראשונים עוסקים בטל היורד מן השמים, ושני החרוזים האחרונים עוסקים בטל תחיה שהקב"ה ירעיף על בני ישראל בגאולה העתידה. קשר נוסף של תפילת טל והגאולה, היא העובדה שהפיוט מסודר בתשר"ק (אל"ף-בי"ת הפוך), כאשר כל הפיוטים המסודרים בצורה זו קשורים עם הגאולה ורומזים לייעוד: "אשרקה להם ואקבצם".
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)