עריכת הדף "תשובה ליכט" (פסקה)

==בבית הרב==
ב[[ספר המנהגים]] מובא שמנהג בית הרב להדליק ל[[שבת תשובה]] "אַ תשובה ליכט", ול[[יום הכיפורים]] "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.

ובספר השיחות{{הערה|1=בסעודת יום ב' דראש השנה תש"ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=15 ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8] נדפס גם ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=47&hilite= ספר המאמרים תש"ט עמ' לו]}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]: 

"ב[[ליובאוויטש]] היו שומרים ביותר על [[מנהג|מנהגים]] ובפרט מנהגים שהם מקובלים מהגאון הצדיק [[מהר"ל מפראג]].

אחד המנהגים המקובלים הוא, שעושים שלושה נרות ב[[עשרת ימי תשובה]]: "נר של תשובה" (תשובה ליכט){{הערה|בהערת [[הרבי]] שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו}} בערב [[שבת שובה]], ושני נרות ב[[ערב יום הכיפורים]]: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).

היו מדייקים לעשות הנרות משעווה{{הערה|מובא מספר יד אליעזר: כל הנרות כשרים ומכל מקום ליוהכ"פ וליארצייט טוב ליקח נרות של שעווה. (ולהעיר אשר ראשי תיבות של שעוה: ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר)}}.

היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשריית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני.

בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה".

בשיחה אחרת{{הערה|שם=סה"ש תש"ה|}} מוסיף בזה [[אדמו"ר הריי"צ]]:

"..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים.

הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] היה מודד בעצמו את חוט הפתילה שהיו מניחים עבורו, ובשעה המדידה היה אומר: "נר הוי' נשמת אדם". גם הוד כ"ק [[אדמו"ר האמצעי|אדמו"ר הרה"ק האמצעי]] שמר על מנהג זה - אף שלא היה מקפיד על עניינים חיצוניים.

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק [[הצמח צדק]] שהיה בעל משפחה גדולה, היה עושה בעצמו את הפתילות עבור כולם, עבור בניו, כלותיו, בנותיו וחתניו, ולפיכך היו עושים כמה נרות. פעם אחת היו שלושה "נרות של תשובה".